שאלות על רש"י

1)

רש"י: על ידי שבשביל... ומשגמר חזר לענין הראשון: למה כפל רש"י לשונו- "על ידי שבשביל"? ומה כוונתו בסוף דבריו "ומשגמר חזר לעניין הראשון"?

1.

גור אריה: כוונת רש"י ש'בשביל' שרעות בנות כנען הלך עשיו לישמעאל ו'על ידי' כך הפסיק בסיפור הליכתו של יעקב, ומשגמר לספר על עשיו, חזר לספר על יעקב, ולכן כתוב "ויצא".

2)

רש"י: ומשגמר חזר לענין הראשון: "כלל שלאחריו מעשה הוא פרטו של ראשון" וא"כ יכל רש"י לפרש שכאן מפרטת התורה את מה שנאמר לעיל "וילך פדנה ארם"?

1.

גור אריה: המאורעות שקרו לו בדרך אינם חלק מההליכה לחרן, ולכן אין זה פרוט של ההליכה הכתובה לעיל.

3)

רש"י: ולמה הזכיר יציאתו: למה מיותר לכתוב שיעקב יצא מבאר שבע?

1.

גור אריה: הכתוב לא בא לספר על היציאה מבאר שבע שהרי לא כתוב 'וילך מבאר שבע' אלא בא לספר על הליכתו של יעקב לחרן, והיציאה מבאר שבע איננה חלק מההליכה לחרן- שהרי הוא לא היה היחיד שיצא אז מבאר שבע. אלא שדוקא יציאת יעקב נקראת 'יציאה' כי יציאתו מורגשת ועושה רושם.

4)

רש"י: שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם: למה זה לא נכתב כבר בפרשה הקודמת?

1.

גור אריה: הפרשה הזו מדברת בצִדקותו של יעקב שנגלה אליו ה', ולכן נאמר כאן שיציאתו מהעיר עשתה רושם.

5)

רש"י: שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם: למה עשתה יציאתו רושם והרי היה שם את יצחק?

1.

גור אריה: אין לדמות זכותו של צדיק אחד לזכותם של שני צדיקים.

6)

רש"י: הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה: מה טעם הכפילות- 'הודה', 'זיוה', ו'הדרה'?

1.

גור אריה: הכוונה ל-3 דברים: א] הצדיק מדריך את אנשי עירו ביראת שמים- לקיים מצות עשה ולא תעשה, וזהו 'הודה'- שבח הראוי לירא ה'. ב] הצדיק מלמד חכמה, וזהו 'זיוה'- חכמת אדם שתאיר פניו. ג] הצדיק מדריך ללכת במידות משובחות, וזהו 'הדרה'- דרך שהיא תפארת לעושיה.

7)

רש"י: וכן "ותצא מן המקום", האמור בנעמי ורות: למה כאן הוכיח רש"י מנעמי ורות ואילו אצל נעמי ורות מוכיח רש"י מיעקב?

1.

גור אריה: כדי שלא תאמר שרק אצל יעקב פנה זיוה וכו' כי הוא הבחור שבאבות, הוכיח רש"י שגם אצל נעמי ורות נאמר כך. עדין אפשר לומר שהדברים אמורים בצדיקים מופלגים כנעמי ורות אבל לא בכל צדיק, ולכן הוכיח שם רש"י שכשם שאין כוונת הכתוב כאן ליעקב דווקא אלא גם לנעמי ורות, כך לאו דווקא נעמי ורות אלא מדובר בכל צדיק.

8)

רש"י: וילך חרנה - יצא ללכת לחרן: מה פרוש דבריו "יצא ללכת"?

1.

גור אריה: "וילך" אין פרושו יצא [על מנת] ללכת [אלא 'החל כבר ללכת'], ולכן פירש רש"י שבעודו בדרך לחרן אפשר לומר "וילך חרנה" כי הוא התחיל ללכת לכיוון חרן. עיי"ש.

9)

רש"י: וילך חרנה - יצא ללכת לחרן: למה פירש רש"י שהוא יצא לחרן ולא פירש שהגיע לשם?

1.

גור אריה: יעקב טרם הגיע לחרן שהרי הכתוב ממשיך שהוא פגע במקום לפני בואו. עיי"ש.

10)

רש"י: וילך חרנה - יצא ללכת לחרן: לעיל (פסוק ז) כתוב "וילך פדנה ארם" ושם כבר היה צריך לפרש שהוא יצא ללכת לארם?

1.

גור אריה: שם פשוט שזו הכוונה, אבל כאן כבר כתוב "ויצא...מבאר שבע" על תחילת ההליכה, ומשמע ש"וילך חרנה" מורה על סוף ההליכה. לכן פירש רש"י שכתוב "ויצא יעקב" על היציאה, "וילך חרנה" על תחילת ההליכה.

2.

גור אריה: רק אחרי שפירש רש"י ש"וילך חרנה" מורה על אותה הליכה שבפסוק ז', אז צריך לפרש שהוא רק יצא לחרן שהרי הוא פגע במקום קודם בואו לחרן, ואחר שפירש כך כאן, יש לפרש כך גם לעיל ב"וילך פדנה ארם".

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים