מהר"ל (נתיבות עולם נתיב הצדק פ"ג, עמ' קמג, ד"ה ובפרק בני): בגמ' למדו מכאן שאסור להסתכל בדמות אדם רשע, כי בראיית הרשע יש חיבור אל הרע, והמסתכל עיניו כהות כי לרשע לא ראויה המציאות כלל, והמסתכל בו דבק בהעדר.

מהר"ל (דרך חיים פ"ה מ"ד, עמ' רכה ד"ה וכמו שהראה): יצחק האמצעי שבאבות- וזה סימן לישראל, לכן תחילתו בטובה וברכה ולבסוף יסורין- כמו ישראל שלבסוף חשכו עיניהם בגלות.

מהר"ל (גבורות השם פ"ח, עמ' מח', ד"ה העמיקו): חז"ל דרשו מכאן שאביו ואמו קוראים לו גדול אבל בעיני ה' הוא קטן, והכוונה שאדום הם אומה פחותה מצד עצמה אלא שהם נראים גדולים, ואין להם עילוי מציאות אלא מציאות של שקר.