english
1)

רש"י: מבית אבי - מחרן: ומארץ מולדתי - מאור כשדים: לעיל (פסוק ד) כתוב "כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך" ולדברי רש"י יוצא שאברהם שלח אותו לאור כשדים- מקום מושב בני חם? ועוד- כאן אמר אברהם "ולקחת אשה לבני משם" כלומר- מארץ מולדתי, דהיינו אור כשדים לדברי רש"י?

1.

רא"ם: נחור נשאר באור כשדים בשעה שיצא אברהם משם עם תרח, ולכן לא ידע אברהם שנחור ישב עתה בחרן. 1

2.

גור אריה: אברהם נולד באור כשדים, והפסוק מתפרש כך- "ה' אשר לקחני מבית אבי" ומתחילה לקחני מארצי [-אור כשדים], "הוא ישלח מלאכו...ולקחת אשה...משם" מבית אבי שזהו סוף הלקיחה. ומה שכתוב בפסוק ד' "אל ארצי ואל מולדתי" הכוונה למשפחתי. כאן אין לפרש כך, כי [מדובר כאן על השעה שהוציאו ה' מאור כשדים] ובאותה שעה עדיין לא הייתה משפחתו בחרן. 2

3.

גור אריה: כיוון שכתוב כאן "בית אבי" על חרן צריך לפרש ש"ארץ מולדתי" הכוונה לאור כשדים, אבל כשכתוב "ארצי ומולדתי" שניהם נצרכים, כי מ"ארצי" משמע שהוא יכול לקחת אשה מחרן אע"פ שאינה ממשפחתו, ומ"מולדתי" משמע שאפשר לקחת מבנות ישמעאל או לוט, ולכן נכתבו שניהם. עיי"ש.


1

עי' בגור אריה שחלק על הרא"ם, וע"ע ברא"ם שתירץ תרוץ נוסף.

2

עי' עוד בגו"א לעיל, יב,ב.

2)

רש"י: שאין נופל אצל דבור לשון לי ולו ולהם...אבל אצל אמירה נופל לשון לי ולו ולהם: למה נכון לומר 'אמר לי' ולא נכון לומר 'דיבר לי'?

1.

גור אריה: 'דיבור' אינו מתייחס לעניין הנאמר בַּדיבור אלא על הדיבור עצמו, והפעוּל מהמֶדבר הוא הדיבור, נמצא שהדיבור הוא מקבל הפעולה, ולכן לא נכון לומר 'דיבר לי'. לעומת זאת אמירה היא כלפי העניין הנאמר בדיבור והמקבל הוא מי שנאמר לו העניין, ולכן 'מדבר עמו' ו'אומר לו'. 1 עיי"ש.


1

כלומר- 'אמירה' מתייחסת אל התוכן הנאמר אל מי שמדברים עמו, ו'דיבור' מתייחס אל הדיבור עצמו, ולכן הדיבור הוא מקבל הפעולה, ולא האדם שמדברים עמו.

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים