english
1)

רש"י: לשוח - לשון תפלה כמו ישפוך שיחו: רש"י (ומקורו בברכות דף כו:) למד מ"ישפוך שיחו" ש"לשוח" פרושו תפילה, ואילו בגמ' בע"ז (דף ז:) להפך- למדו מ"לשוח בשדה" ש"ישפוך שיחו" היינו תפילה?

1.

גור אריה: כאן היה אפשר לפרש ש"לשוח" פרושו ללכת תחת אחד השיחים אבל שם אין לפרש כך [כי לא הוזכר שם שדה], ואילו שם היה אפשר לפרש ש"שיחו" מלשון דיבור אבל כאן אין לפרש כך, ולכן הם למידים זה מזה שבשני המקומות הכוונה לתפילה. 1


1

עי' תוס' בברכות שם. ועי' בריטב"א בע"ז (דף ז:) שדבריו נראים קרובים לדברי הגו"א.

2)

רש"י: לשון תפילה: לפי דעה אחת תפילות אבות תיקנום, וכי הצדיקים שקדמו להם לא התפללו?

1.

מהר"ל (נתיבות עולם, נתיב העבודה פ"ג, עמ' פג ד"ה והתפילות): התפילה היא תלות של העלוּל בעִילה [-הברואים בבורא] 1 , ומפני שהעולם נברא בשביל ישראל והאבות הם תחילתם של ישראל, לכן כאילו שהאבות הם העלוּל הראשון [כי הם המטרה והתכלית של הבריאה] ויש להם צירוף [וחיבור] אל ה', ולכן הם תיקנו את התפילות שעניינם חיבור של העלוּל אל העִילה.


1

כלומר- עיקרה של התפילה איננה בקשת צרכים אלא התלות של הנברא בבורא, עי' במהר"ל בנתיב העבודה פ"א עמ' עט ד"ה ובמדרש, וע"ע שם בפ"ב עמ' פא ד"ה ויש שואלין.

3)

רש"י: לשון תפילה: למה יצחק תיקן דווקא את תפילת מנחה?

1.

מהר"ל (נתיבות עולם, נתיב העבודה פ"ג, עמ' פ"ג ד"ה והתפילות): כל אב תיקן כפי מידתו, ותפילת מנחה מצוותה עם דימדומי חמה כי אז השלמת היום וה' הוא השלמת העולם. 1


1

וזה כנגד יצחק שמידתו דין- התבטלות ושיבה אל הקב"ה, עיי"ש בהמשך דבריו.

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים