שאלות על רש"י
רש"י: אך אם אתה לוּ שמעני...אני אי אפשי בכך: מנין להוסיף "אני אי אפשי בכך"?
גור אריה: מילת 'אך' באה למעט ולסתור את הדבר הראשון, ולכן פירש שאברהם בא לסתור את דברי עפרון.
רש"י: נתתי...והלואי נתתי לך כבר: למה בדברי עפרון פירש רש"י "הרי הוא כמו שנתתי" וכאן פירש "והלואי נתתי"?
גור אריה: אברהם רצה כבר לשלם שאם לא כן עפרון לא יתן לו את המערה ולכן פשיטא ש'הרי הוא כמי שנתתי', ואילו אצל עפרון אין לפרש כך 'הלואי ונתתי' כי לא הייתה לו הנאה מכך שיתן לאברהם את המערה. 1
משפט זה בא ללמד שאין חשש שהוא יחזור בו, ופשוט שאברהם לא יחזור בו מנתינת המעות שהרי הוא חפץ במערה.
רש"י: מוכן הוא אצלי והלואי נתתי לך כבר: מנין שהכסף כבר מוכן, אולי זה הווה הכתוב בלשון עבר?
גור אריה: אין לכתוב הווה בלשון עבר אם אין טעם לדבר, ולכן פירש רש"י 'הלואי ונתתי'.
רש"י: מוכן הוא אצלי והלואי נתתי לך כבר: למה הוסיף רש"י ש'הלואי ונתתי'?
גור אריה: אין לומר 'הלואי ונתתי' אם הכסף לא מוכן לנתינה כי כל אדם יאמר 'הלואי ונתתי' אם אין לו מעות. 1
לכן אין לאמירה זו משמעות אלא אם הכסף כבר מוכן.
רש"י: מוכן הוא אצלי והלואי נתתי לך כבר: כיצד כתב רש"י 'והלואי נתתי' והרי רש"י כבר פירש ממילת "לוּ" ש"הלואי ותשמעני"?
גור אריה: 'הלואי ונתתי' אינו נִלמד ממילת "לוּ" (כפי שהבין הרא"ם), אלא מ"נתתי" [שנכתב בלשון עבר כדי לרמוז דבר זה].
