שאלות על רש"י

1)

רש"י: היה אברהם מהרהר ואומר וכו': רא"ם: לכאורה יכל לפרש בפשיטות שמפני שבעקידה ברכו ה' שיתרבה זרעו, נאמר לו בסמיכות לכך שנולדה רבקה בת זוגו? ועוד- הרי הרהורי דברים אלו לא נזכרו בכתוב?

1.

גור אריה: אם כרא"ם, היה הדיבור הזה מעשה אחד עם העקידה, ולא היה צריך לכתוב "אחרי הדברים האלה", לכן פירש רש"י שאברהם חשב להשיאו אשה שאינה בת זוגו, ובשרו ה' שנולדה בת זוגו 1 . ולא היה צורך לכתוב הרהורי דברים אלו, כי פשוט שהיה אברהם חושב להשיאו אשה אחר העקידה.


1

ולכן זה לא דבר אחד עם המעשה הקודם אלא אדרבא- זה בא להפקיע את מחשבת אברהם.

2)

רש"י: אחרי הדברים...בשובו מהר המוריה: במדרש יש מחלוקת האם 'אחר' הוא [בזמן] סמוך ו'אחרי' הוא מופלג [-בזמן רב] או להפך, ובכמה מקומות פירש רש"י כסוברים ש'אחרי' הוא מופלג, ולמה פירש כאן ש"אחרי הדברים האלה" (-בשובו מהעקידה) נתבשר מיד על הולדת רבקה?

1.

רא"ם 'סמוך' הוא רק מה שנעשה תכף ממש, ואילו מה שלא נעשה תכף נאמר עליו 'אחרי' אע"פ שלא נעשה לזמן רב.

2.

גור אריה: בכמה מקומות רואים ש'אחרי' אינו מופלג, (כגון "אחרי מות שני בני אהרון" וזה נאמר ביום מותם)? אלא הכל מסכימים ש'אחר' הוא הפכו של 'קודם' (כלומר- דבר זה היה 'קודם' זה או 'אחר' זה) ו'אחריו' הוא הפכו של 'לפניו' (כלומר- דבר זה הוא 'אחורי' הדבר- בסופו.) לכן לדעה אחת 'אחר' הוא סמוך כי כאשר הם מופלגים אי אפשר לומר שדבר זה 'אחר' זה, ואילו 'אחרי' ו'לפני' משמעו זמן מופלג. הדעה השניה סברה להפך-'אחרי' סמוך כי האחוריים והפנים מצטרפים, [ועל דבר מופלג אפשר לומר רק 'אחר']. עכ"פ אין הכרח ש'אחרי' הוא מופלג בזמן הרבה אלא נאמר 'אחרי' כאשר הפסוק בא להפליגו [ולחלק בינו לבין שלפניו], ו'אחר' כאשר הכתוב בא לסומכם כאילו הם מעשה אחד. 1


1

ע"ע בגו"א, דברים פרק יא פסוק ל, עמ' נז ד"ה אחרי העברת.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים