מהר"ל (דרך חיים פ"ה מ"ד, עמ' רכא, ד"ה עשרה נסיונות): הנסיון מוציא את צדקת הצדיק [מן הכח] אל הפועל, ורק משום כך היה אברהם ראוי לכל מעלותיו. לכן כתוב כאן שם 'אלוקים' שעינינו דין, כי רק כשיתגלה הדבר בפועל נחשב שנודע הדבר במידת הדין.

מהר"ל (דרך חיים פ"ה מ"ד, עמ' רכב, ד"ה אמנם): האבות התנסו (כפי שמפורש בחז"ל), כי 'נסיון' מלשון 'נס' שהוא לא טבעי, שהרי הטבע לא נותן לאב לשחוט את בנו, ובהיותם אבות [ולא אנשים פרטיים] היה עליהם לנהוג שלא בדרך הטבע.

מהר"ל (דרך חיים פ"ה מ"ד, עמ' רכא, ד"ה עשרה): דוקא אברהם הוא הראוי לעמוד בניסיון, כי בני דורו היו תוהו וחושך, ורצה ה' להוציא את אברהם לאור המציאות. ¹

מהר"ל (דרך חיים פ"ה מ"ד, עמ' רכב, ד"ה אמנם): אברהם שהיה ראש לאבות ורכב על עולם הטבע, היה עליו לעמוד יותר בניסיונות.

מהר"ל (דרך חיים פ"ה מ"ד, עמ' רכג, ד"ה וכבר): יש מי שעומד בניסון אחד ואינו עומד בניסיון אחר, וב-10 הוא היה מנוסה בכל הניסיונות. ¹

מהר"ל (דרך חיים פ"ה מ"ד, עמ' רכג, ד"ה וכבר): העולם נברא ב-10 מאמרות כי יש בעולם מעלה עליונה נבדלת ² , ולכן ע"י שניתנסה אברהם ב-10 ניסיונות, נעשה אברהם נבדל מהטבע. ³