גור אריה: אמנם לוט קראם אנשים כפי שהם נראו בעיניו, אבל הכתוב ראוי שיקרא להם מלאכים כפי שהם באמת.

גור אריה: לא רק אברהם קראם אנשים אלא גם הכתוב קורא להם כך (לעיל יח,כב) כי מתוך שהורגל במלאכים הם נידמו בעיניו לגמרי כאנשים, אבל אצל לוט הכתוב קורא להם מלאכים כי הם הטילו אימה על לוט אע"פ שנראו לו כאנשים. ¹

גור אריה: המלאכים באו לאברהם כחום היום כלומר בשעה שישית, ושהו אצלו שעה שכן דרך סעודה, והמרחק מחברון עד סדום אינו גדול כל כך.

גור אריה (תחילת פרשת 'וירא' ד"ה ישב): 'ישב' משמעו פועל בלשון עבר, אבל אין לפרש כך כי הקרי הוא 'יושב' שמשמעו תואר בהווה [-לא פעולת ההתישבות אלא מצב הישיבה], ולכן מפרשים שהקרי מלמד על כך שעתה הוא התיישב (וזהו פועל ולא רק תואר).

גור אריה: הכתוב בא לספר גנותם שאעפ"כ עשו לו נבלה כזאת.

גור אריה: לוט רשע היה והכניס אורחים רק משום שכך הורגל אצל אברהם.