גור אריה: אברהם דיבר בלשון כבוד לאורחים ולכן אמר "לבכם" כאומר- אתם כדוגמת המלאכים ויצר טוב הוא העיקר בכם, או שהוא ניבא ולא ידע מה ניבא.

מהר"ל (נתיבות עולם, נתיב כח היצר פ"ד, עמ' קלג, ד"ה ובפרק): היצרים רמוזים באות בי"ת כי היצר הוא כח שני באדם ¹ , והבי"ת השניה נופלת לפעמים כי היצר הטוב הוא השלמת האדם ואין לו הסרה מהאדם, אבל היצר הרע יש לו הסרה, ולכן אצל המלאכים בי"ת זו איננה.

גור אריה: פשטות הפסוק ש'סעדו לבכם אחר שתעבורו' ודבר זה לא יתכן, ולכן הוסיף רש"י 'ואחר כן תעבורו'.

גור אריה: 'העברה' פרושה מעבר ממקום למקום (ולא על תחילת ההליכה), ולכן נכון לומר כאן 'תלכו אחר האכילה'.