גור אריה: רש"י בא לפרש שהפסוק הקודם הולך על פסוק זה, ותחילה ביקש על הצלת כל העיר, ואם אינם יכולים להציל את כולם, "חלילה לך" להמית גם את הצדיקים.

גור אריה: יאמרו שנח ובניו היו מופלגים בצדקתם ולכן ניצלו, או שניצלו כדי שלא יחרב העולם לגמרי.

גור אריה: אברהם חשש שיש שם אנשים שנראים צדיקים ואינם צדיקים גמורים (ולכן כתוב כאן "צדיקם" חסר).

גור אריה: עד עתה תלו שאיבדם ה' מאיזו שהיא סיבה, אבל עכשיו שהוחזק בכך שלוש פעמים (במבול, בפלגה, ובסדום) לא יתלו בסיבות אלא יאמרו שכך אומנותו.

גור אריה: בתנחומא הגירסא "חלילה לך בעולם הבא" ופירושו שאם אתה לא עושה משפט בעולם הזה, אפי' בעולם הבא יהיה חולין לך, כי עומק המשפט מכוסה מבני אדם, וזה מורה על מעלתו שהוא מגיע עד עולם הבא, ולכן כשאין משפט זה חולין אף לעולם הבא.

גור אריה: אפשר שיעשה משפט שאינו אמת ועל זה לא היה אברהם מבקש, אלא על "משפט אמת".