שאלות על רש"י

1)

רש"י: שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות: למה אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות?

1.

גור אריה: 'מלאך' מלשון שליחות וזה עניינו של המלאך ולכן שמו משתנה לפי השליחות, ומשום כך אם היה מלאך אחד עושה שתי שליחויות- היה מלאך אחד שני מלאכים. עיי"ש.

2.

גור אריה: יש מפרשים שאין זה כבוד ה'- כאילו חסר הוא שלוחים.

2)

רש"י: ובהפיכת סדום הוא אומר כי לא אוכל לעשות דבר, לבלתי הפכי: קשה שלקמ' (יט,יז) כתוב בלשון רבים- "כהוציאם אותם החוצה" ו"כי משחיתים אנחנו"?

1.

גור אריה: קודם ההפיכה עסק המלאך המשחית בהוצאת לוט כדי שיוכל להפוך, וכן המלאך המציל שותף להשחתה ע"י הצלת לוט, אבל בעת ההפיכה אין למשחית להציל כיון שהוא כבר מהפך.

3)

רש"י: ורפאל שרפא את אברהם וכו': מנין שהיה מלאך שריפא את אברהם?

1.

גור אריה: אם היה תפקידם רק להפוך את סדום ולהציל את לוט, למה באו לבית אברהם? אלא שהמלאך שהציל את לוט בא תחילה לרפא את אברהם, ולכן גם המלאך שהפך את סדום בא עמו כי הוא לא יכל להפוך את סדום מבלי שלוט ינצל.

4)

רש"י: ורפאל...הלך משם להציל את לוט: כיצד עשה אותו מלאך שתי שליחויות?

1.

גור אריה: יש אומרים שרפואה והצלה הם דבר אחד. 1

2.

גור אריה: ג' מיני שליחות הם- יש טובה גמורה לעשות חסד, יש דין ורעה גמורה, ויש ממוצע בין שניהם- לקיים דבר כדרך הנהגת העולם. לבשר את שרה זהו חסד גמור כי הייתה עקרה, להפוך את סדום זהו דין גמור, ולרפא את אברהם זה שליחות של קיום כדרך העולם, וכן להציל את לוט. 2


1

הגור אריה מקשה עליהם כיצד יפרשו את הגמ' (ב"מ דף פו:) שמיכאל שבישר את שרה הוא שהציל את לוט?

2

נראה מדבריו שלא צריך מלאך נפרד לכל מעשה שליחות אלא לכל מין, והם מתחלקים לשלושה: חסד- השפעה, גבורה- דין שענינה צימצום ההשפעה, ורחמים- השפעה כפי צורך והכלים של המקבלים. וע"ע בגור אריה שבגמ' כתוב שמיכאל [שמידתו חסד] הציל את לוט [ולא רפאל שממצע בין החסד לדין] כי לוט ניצל בזכות אברהם ולגבי אברהם הצלת לוט אינה קיום אלא חסד. ועוד- גם כלפי לוט זהו חסד כי הוא לא היה ראוי להנצל.

5)

רש"י: עליו...לשון נקיה הוא כלפי המלאכים: למה זו לשון נקיה כלפי המלאכים?

1.

גור אריה: כי מעלת המלאכים היא למעלה ממדריגת האדם.

6)

רש"י: כתיב נצבים עליו וכתיב וירץ לקראתם: מה כוונת רש"י לתרץ על פי הגמרא?

1.

גור אריה: רש"י פירש שלא רצו להטריחו, וקשה שמ"נצבים עליו" משמע שרצו להטריחו? אלא שבתחילה אכן רצו להטריחו, וכשראו שהוא 'שרי ואסר' [-קושר ומתיר את מילתו] התרחקו.

7)

רש"י: עמדו במקומם לכבודו: מנין שנעמדו ולא הלכו לגמרי?

1.

גור אריה: הם התרחקו קצת ונעמדו שהרי לא כתוב 'וירץ אחריהם' אלא "וירץ לקראתם".

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים