יש דעה (במסכת ר"ה דף יא.) שהמלאכים באו בתשרי ויצחק נולד בניסן שלאחריו, ו"למועד" פרושו החג הבא אחרי החג שאנו עומדים בו, וקשה כיצד יתפרש מה שנאמר לעיל (יז,כא) ששרה תלד "למועד הזה בשנה האחרת"?
מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' צח ד"ה בפסח, ר"ה דף יא): בפרק י"ז ה' לא קבע לה זמן שבו היא תלד אלא שעד אז היא כבר תלד- והיא אכן ילדה בתוך אותה שנה. 1
והוסיף שם המהר"ל שאברהם נימול ביום כיפור, ולכן נאמר לו אז שיצחק יוולד בתוך אותה שנה, כי ביום כיפור הדין נחתם לאותה שנה.
יש דעה (במסכת ר"ה דף יא.) ש"למועד" פרושו החג הבא אחרי החג שאנו עומדים בו, דהיינו שבסוכות הובטח לאברהם שיצחק יוולד בפסח, וקשה למה לא פירשו כאן כמו את הנאמר לעיל (יז,כא) "למועד הזה בשנה האחרת" שהוראתו עוד שנה?
מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' צח ד"ה והנראה, ר"ה דף יא): לא כתוב כאן על איזה מועד מדובר, ולא כתוב כאן שהכוונה למועד הזה בשנה הבאה, ולכן על כרחך הכוונה למועד הקרוב [דהיינו פסח שבא אחרי סוכות]. 1
עיי"ש בגמ' בר"ה להבנת העניין. וע"ע במהר"ל שם (ד"ה ודבר) כיצד החילוק בין הפסוקים מדוקדק מלשונות הפסוקים עצמם.
יש דעה (במסכת ר"ה דף יא.) שאברהם ויעקב נולדו בתשרי ורק אצל יצחק באו המלאכים בתשרי והוא נולד בניסן שלאחריו, וצריך להבין למה נשתנה יצחק?
מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' צו ד"ה אחר כך): אצל שרה כתובה פקידה [-כשנתעברה], וזה העיקר אצל יצחק, ולכן הפקידה הייתה בתשרי כי לדעה זו זהו חודש קדוש.
מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' צו ד"ה אחר כך): בתשרי מידת הדין בתוקפה, ויצחק מידתו דין, ואילו הלידה איננה תוקף הדין.
שאלות על רש"י
רש"י: היפלא - כתרגומו היתכסי: וכי "יפלא" הוא מלשון כיסוי?
גור אריה: 'הפלאה' ענינה 'הפרשה'- הפרדת דבר מדבר. מכיון שכך, אפשר לקרוא לכיסוי הפלאה, כי דבר מכוסה הוא נפרד מהאדם. עיי"ש.
רש"י: למועד - לאותו מועד...שקבעתי לך אתמול: לכאורה פשוטו של מקרא- 'למועד הזה בשנה האחרת'?
גור אריה: עכשיו יום ג' למילתו, וביום הראשון כבר נאמר לו "למועד הזה בשנה האחרת". עיי"ש.
