שאלות על רש"י

1)

רש"י: כעת הזאת שתהא חיה לכם שתהיו כלכם שלימים וקיימים: רש"י מחלק את הפסוק- 'כעת הזאת [-לשנה הבאה], שתהיו שלימים וקיימים' ולמה לא פירש שזה דבר אחד- "כעת חיה" בעת שתהיו חיים וקיימים- באיזה עת שיהיה [ולאו דוקא בעת הזאת]?

1.

גור אריה: לא כתוב 'כְעת' בשוא, אלא "כָעת" בקמץ, ולכן זה לא סמוך.

2)

רש"י: בשליחותו של מקום אמר לו: למה נזקק רש"י לפרש כך?

1.

רמב"ן: בפסוק י"ד אמר ה' לאברהם "למועד אשוב אליך" ולכן מסתבר שגם כאן אלה הם דברי ה'.

2.

גור אריה: בפסוק י"ד משמע שהקב"ה בא לחזק את דברי המלאך באמרו "למועד אשוב אליך", ולכן צ"ל שגם המלאך כך אמר.

3.

גור אריה: מלאכים נשלחים רק לפי שעה ולכן המלאך לא יכול לומר זאת בעצמו, אלא המלאך אמר זאת בשליחות ה'.

3)

רש"י: שוב אשוב וכו': למה הקדים רש"י ופירש את "כעת חיה" לפני "שוב אשוב"?

1.

גור אריה: רש"י מוכיח כפרושו ש"כעת חיה" פרושו לשנה הבאה, שהרי המלאך אמר "שוב אשוב" בשליחות ה', וה' אמר "למועד אשוב אליך"- למועד שקבעתי לך אתמול, דהיינו בשנה הבאה.

4)

רש"י: ופסח היה, ולפסח הבא נולד יצחק: למה הוסיף כאן רש"י שפסח היה?

1.

גור אריה: יש להקשות שביום המילה נאמר לו "למועד אשוב אליך" ועכשיו כבר היה השלישי למילתו? אלא פסח היה והבטחת "כעת" הייתה לפסח הבא. 1


1

ולא הובטח לו על היום הזה לשנה הבאה, אלא על המועד הזה- פסח.

5)

רש"י: ופסח היה, ולפסח הבא נולד יצחק: לדעה (במסכת ר"ה דף יא.) שהמלאכים באו בתשרי ויצחק נולד בניסן שלאחריו, קשה כיצד יתפרש מה שנאמר ביום המילה (לעיל, יז,כא) ששרה תלד "למועד הזה בשנה האחרת"?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' צח ד"ה בפסח, ר"ה דף יא): בפרק י"ז ה' לא קבע לה זמן שבו היא תלד אלא שעד אז היא כבר תלד- וזה קרה כבר בתוך אותה שנה. 1


1

והוסיף שם המהר"ל שאברהם נימול ביום כיפור, ולכן נאמר לו אז שיצחק יוולד בתוך אותה שנה, כי ביום כיפור הדין נחתם לאותה שנה.

6)

רש"י: ופסח היה, ולפסח הבא נולד יצחק: לדעה (במסכת ר"ה דף יא.) שאברהם ויעקב נולדו בתשרי ורק אצל יצחק באו המלאכים בתשרי והוא נולד בניסן שלאחריו, צריך להבין למה נשתנה יצחק?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' צו ד"ה אחר כך): אצל שרה כתובה פקידה [-כשנתעברה], וזה העיקר אצל יצחק, ולכן הפקידה הייתה בתשרי כי לדעה זו זהו חודש קדוש.

2.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' צו ד"ה אחר כך): בתשרי מידת הדין בתוקפה, ויצחק מידתו דין, ואילו הלידה איננה תוקף הדין.

7)

רש"י: הפתח היה אחר המלאך: אולי המלאך היה אחר הפתח?

1.

גור אריה: הפתח הוא חלל, ואין לו אחור ופנים. 1


1

ובהכרח ש"אחריו" מתייחס אל המלאך, "והוא" הכוונה לפתח.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים