שאלות על רש"י
רש"י: לבקר את החולה: מנין שרק בא לבקרו?
גור אריה: כיון שלא הוזכר כאן שום דיבור, בהכרח שזה המשך לברית המילה המוזכרת בפרשה הקודמת, ובא ה' לבקר את החולה.
רש"י: לבקר את החולה: קשה שהיה דיבור במראה הזה, שהרי אברהם ביקש מה' שלא לעבור מעליו כשהוא מכניס את האורחים, והמתינה שכינה ואח"כ אמר לו ה' שהוא הולך להפוך את סדום, ומנין שה' בא לבקרו?
רא"ם: דרשו כך מסמיכות הפסוקים [ולא מחמת הקושי שלא נאמר כאן שום דיבור].
גור אריה: אם לשם כך נראה אליו ה', היה צריך להקדים את "המכסה אני מאברהם אשר אני עושה" (-לקמ' פסוק יז) לפני "וירא אליו השם" כי זו הסיבה שה' הקדים לומר לו על הפיכת סדום, ועל כרחך שהמראה הזה נפרד מהדיבור שלקמ'.
גור אריה: לכאורה צריך היה לכתוב 'וירא אל אברהם' ולא "וירא אליו"? אלא שזה המשך לפרשה הקודמת שעוסקת במילה. עיי"ש.
רש"י: יום שלישי למילתו היה: בגמ' מוכח שהיום השלישי פחות מסוכן מהראשון והשני לעניין רחיצת המילה?
גור אריה: למכה עצמה יש לחוש יותר ביום הראשון, אבל הגוף חלוש יותר בשלישי כי אז הלחות מתעפשת, והמכה מעלה שחין, והדם נצרר [-והגוף מזדהם], ולכן בא ה' לבקרו בשלישי כי סתם 'חולה' הוא כשכל גופו חולה ולא בחולשת איבר אחד.
רש"י: הוא שנתן לו עצה על המילה: וכי נצרך אברהם לעצה על המילה?
גור אריה: אברהם חשש שיאמרו שהממו ה' ואילו היו יועצים לו שלא למול היה נמנע מלמול, ולכן שאל ומל למרות שאחרים יעצו לו שלא למול.
גור אריה: דרך בעלי ברית שלא לעשות שום דבר בלי דעת בעל בריתו, ולכן נמלך אברהם בהם אע"פ שלא שמע להם.
רש"י: לפיכך נגלה עליו בחלקו: מנין שהיה זה שכר לממרא?
גור אריה: בשאר הנבואות לא כתוב באיזה מקום נתנבא, וכאן שכתוב "באלוני ממרא", זה בא לדרשה.
רש"י: לפיכך נגלה עליו בחלקו: מה השכר בכך לממרא, והרי אברהם נטע אהלו בחלקו, וגם קודם העצה על המילה כשנגלה ה' אל אברהם היה זה אצל ממרא?
גור אריה: בנבואות אחרות המראה היה בשביל הדיבור והמראה היה טפל לדיבור, ורק כאן לא היה דיבור והכוונה הייתה לעצם הגילוי כדי לבקר את החולה, ולכן היה זה כבוד גדול לממרא, ואלמלא זכותו היה מסבב ה' שיצא אברהם מחלקו ושם יתגלה אליו.
גור אריה: אלמלא העצה היה נגלה רק על אברהם כי האבות הם המרכבה, ורק בזכות העצה נגלה בחלקו של ממרא.
רש"י: ישב כתיב, ביקש לעמוד: כיצד דרשו זאת?
גור אריה: הקרי בפסוק הוא 'יושב' בלשון הווה וזה תואר [ולא מדובר על פעולת התיישבות], אבל הכתיב הוא "ישב" בלשון עבר ואז זה פועל [שהוא התיישב], ולכן דרשו שהיה 'יושב' ועמד וה' הושיבו, ולכן זה פועל ולא תואר.
רש"י: ואתה סימן לבניך: מנין שזה סימן לבניו?
גור אריה: קשה למה הושיבו ה' ומנעו מלכבדו? אלא מפני שמעשה האבות הוא סימן לבנים.
רש"י: ואתה סימן לבניך: למה כאן המקום להודיעו על כך?
גור אריה: המילה היא שגורמת להשראת השכינה בישראל. 1
ע"ע בגור אריה בשאלה הבאה שבזכות הברית יכולים הדיינים לשבת כשה' עומד על גביהם.
רש"י: שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינין וכו': למה ה' עומד והדיינים יושבים?
גור אריה: אין ישיבה לקב"ה בעולם השפל ולפיכך הוא עומד, והדיינים אינם צריכים לקום לכבוד השכינה, כי יש ברית של אהבה בין ה' לישראל, ואוהב אינו מקפיד כשאוהבו יושב במקומו כשהוא עומד.
גור אריה: המשפט לאלוקים ונמסר לדיינים להכריע כדעתם, והתלוי באחר- יש לו לעמוד והאחר יושב.
רש"י: הוציא...חמה מנרתיקה: מנין שכך עשה ה'?
גור אריה: אם לא כן, לשם מה השמיענו שהיה זה כחום היום?!
רש"י: הביא המלאכים עליו בדמות אנשים: אם לבסוף הטריחו באורחים, למה הוציא חמה מנרתיקה?
גור אריה: כדי שלא יבואו הרבה אורחים ויטרח הרבה.
רש"י: הביא המלאכים עליו בדמות אנשים: וכי אלמלא צערו לא היו באים המלאכים, והרי הם נצרכו לבשר את שרה ולרפאות את אברהם?
גור אריה: אלמלא צערו הם היו באים בדמות מלאכים.
רש"י: הביא המלאכים עליו בדמות אנשים: קשה שגם ללוט הם נראו כאנשים (שהרי אפה להם מצות), ושם לא היה צורך לזמן לו אורחים?
גור אריה: לוט לא היה חשוב כל כך לראות מלאכים בצורת מלאכים, מה שאין כן אברהם.
