english
1)

רש"י: ולפי מדרשו...צא מאצטגנינות שלך: מה קשה בפשוטו שלכן נזקק לדברי המדרש?

1.

גור אריה: אם כפשוטו, לא היה צריך ה' להוציאו החוצה אלא לומר לו 'לך החוצה'.

2)

רש"י: אבל אברהם יש לו בן...אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל: אם מתחילה המזל היה שאברהם מוליד, כיון שנשתנה שמו לאברהם הוא ראוי להוליד, ואין כאן שינוי של המזל?

1.

גור אריה: המזל הורה רק שאברם אין לו בן ועל אברהם לא הורה כלום, ולכן נכון לומר שישתנה המזל על ידי שינוי השם.

3)

רש"י: אבל אברהם יש לו בן: מה עניין שינוי השם?

1.

גור אריה: נתבאר בגמ' (ר"ה דף טז:) ששינוי השם קורע גזר דינו של אדם.

2.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' קז ד"ה ד' דברים, ר"ה דף טז:): השם מורה על עצמות הדבר ולכן שינוי השם משנה את יסוד האדם והוא נעשה כאיש אחר, ודבר זה הוא למעלה מהגזירה, ולכן הגזירה מתבטלת. עיי"ש. 1


1

עוד כתב המהר"ל שם ששינוי השם הוא נגד קדושת השם שהוא נגד מידת 'תפארת' [-מידתו של יעקב], ושינוי השם הוא שינוי עצמותו של הדבר, ונראה להוסיף ביאור ע"פ מה שכתב הגו"א בתחילת לך לך שגדולת השם שייכת למידת יעקב- לעשות לו שם תפארת.

4)

רש"י: צא מאצטגנינות שלך: בגמ' בשבת כתוב שה' אמר לו שאין מזל לישראל, וקשה שאם אין מזל לישראל למה היה צריך לשנות את שמו?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' פט ד"ה ואין מזל, שבת דף קו.): ישראל הם לא לגמרי תחת המזל כמו שאר האומות, אבל הם צריכים זכות כדי לגבור על המזל, וכשהם חוטאים הם תחת המזל. וכך אצל אברהם- אברהם הוא אמנם למעלה מהמזל אבל הוא מושפע ממנו. והכל לפי חוזק הגזירה ולפי האדם, עיי"ש. 1


1

עוד כתב המהר"ל שם שעל ידי תפילה פשוט שאפשר לשנות את המזל, והחידוש הוא שיכולים לשנות את המזל על ידי מעלה נבדלת [מהעולם הגשמי]- כלל ישראל מצד עצמם וכן כל יחיד כאשר הוא עושה מצוה.

5)

רש"י: צא מאצטגנינות שלך: בגמ' כתוב שה' הזיז את מזל צדק ממערב למזרח כדי לשנות את מזלו, וצריך ביאור- וכי הכוכב זז בפועל ממקומו?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' פט ד"ה ומה שאמר, שבת דף קו.): מזל אברהם היה במערב המורה על שקיעה כי אברם אינו מניח בן ליורשו, אבל יש בו בחינה שהוא במזרח מצד מה שהקב"ה מניע אותו, והתנועה [של הכוכבים] היא ממזרח.

2.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' פט ד"ה ועוד כבר, שבת דף קו.): לא החזיר את צדק למזרח בצורה גשמית [הנראית בעין בשר] אלא בדרך נס.

6)

רש"י: וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה: יש מקומות שבהם 'הבטה' איננה מלמעלה?

1.

רא"ם: כוונת רש"י ש'הבטה' האמורה כאן היא מלמעלה למטה.

2.

גור אריה: 'הבטה' מלשון 'חבטה' [כי האותיות הגרוניות מתחלפות] והראייה חובטת בדבר [כי העין שולטת בדבר הנראה], ולכן בדבר ששייך לראותו מלמעלה שייכת בו הבטה [גם כאשר הוא לא רואה מלמעלה] כי כאשר ראיית אדם פונה אל דבר- שם עיניו שולטות, אבל כוכבים שאי אפשר לראותם מלמעלה, אין לכתוב עליהם לשון 'הבטה'.

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים