english
1)

רש"י: כמו ויהי הם מריקים שקיהם, ויהי הם קוברים איש, כלומר ויהי דבר זה: מה למד רש"י מאותם מקומות לכאן?

1.

גור אריה: הפסוק שם פותח ב"ויהי" בלשון יחיד וממשיך ב"הם" בלשון רבים, ופירוש הפסוק 'ויהי דבר זה שהם מריקים שקיהם'. גם כאן קשה ש"ויהי" לשון זכר ו"השמש באה" לשון נקבה? אלא יש לפרש 'ויהי הדבר הזה שהשמש באה'.

2)

מה ענין תנור העשן ולפיד האש?

1.

מהר"ל (גבורות ה' פכ"ב עמ' צו ד"ה דבר אחר): "תנור עשן ולפיד אש" נשלחו מחמת שהברית הזו נעשתה במידת הדין כי הבטחה יכולה להשתנות אם יגרום החטא, ואילו גזירת הבהמות מורה שהארץ ניתנה לו כאן בגזירת דין, ואין לזה שינוי.

3)

במדרש מבואר שתנור עשן הוא כנגד המלכויות ששיעבדו את ישראל ולפיד האש כנגד הגיהנום, וכשעוסקים בתורה ובבית המקדש ניצולים מתנור העשן ולפיד האש. ונחלקו שם האם אברהם בחר לבניו את המלכויות או שהוא בחר את הגיהנום וה' בחר לו את המלכויות. וצריך ביאור למה תנור עשן כנגד המלכויות ולפיד אש כנגד הגיהנום? והיכן הראה לו את התורה ובית המקדש? ולמה דוקא ע"י התורה והמקדש ניצולים מגיהנום ושיעבוד מלכויות?

1.

מהר"ל (גבורות ה' פ"ח עמ' נא, ד"ה עוד שם): העשן לא שורף בחוזקה, ולכן המלכויות לעומת הגיהנום נמשלו כעשן לעומת אש. הקרבנות שה' הראה לאברהם מורים על העבודה בבית המקדש וכן על התורה כי הקרבנות הם בתורה, וע"י שתי אלו ניצולים מהמלכויות והגיהנום שהם תוהו והעדר, ואילו התורה ובית המקדש הם עיקר המציאות- התורה כנגד השכל והמקדש כנגד הלב כי המקדש שלמות העולם הגשמי. נחלקו האם אברהם בחר שירדו בניו במלכויות כי יש קץ לדין שלהם, או בגיהנום כי דרך הצדיקים לשנוא עושי רשעה, אבל הקב"ה בחר במלכויות כי הוא מלא רחמים ומביא יסורים על האדם כדי לכפר עליו.

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים