מהר"ל (גבורות ה' פ"ח עמ' נ, ד"ה דע אין): אימה- בבל, שמקבלת כוחה ממידת הדין. חשיכה- מדי, כי ההעדר נקרא חושך והם שנתנו יד להמן לאבד את ישראל והחשיכו עיני ישראל בצום ובתענית שזה העדר מציאות האדם. גדולה- יון שהם מלכות שלישית, והשלישי תחילת הריבוי [כי שנים הם מיעוט רבים, וריבוי ממש הוא בשלישי] ולכן היה אצלם ריבוי של ממשלה ושררה. נופלת- אדום, שתיפול ממקום גבוה מאוד.

מהר"ל (גבורות ה' פ"ח עמ' נא, ד"ה וכאשר): בבל שיעבדו את ישראל רק בגופם ולכן הטילו אימה כי ביקשו רק שררה. מדי רצו ליטול נפשם של ישראל ובזה החשיכו עיניהם. יון רצו לבטל את ישראל מתורתם (וזה ביטול השכל של ישראל) ולכן מידתם גדולה כי גדול מתקנא בגדול כמותו. ומלכות רביעית כוללת את הכל. ¹

מהר"ל (גבורות ה' פ"ח עמ' נא, ד"ה וכאשר): נופלת זו בבל כי היא ראש הזהב [בחלום נבוכדנצר שבספר דניאל] והשפלתה משם נקראת נפילה, גדולה זו מדי כי אחשורוש גידל את המן יותר מהמלך לגודל כח עמלק, ועשה זאת כדי להגדיל את חשיבות מלכותו שיש בה אדם שהוא מעין אלוהות, חשיכה זו יון כי רצו לבטל את ישראל מהתורה שהיא האור, ואימה זו אדום מפני תקיפותה.