גור אריה: כתוב "הפליט" בה' הידיעה, ועל עוג כתוב (דברים ג,יא) שהוא נשאר מיתר הרפאים, כלומר שלא הרגו אמרפל.

גור אריה: "הפליט" בה' הידיעה משמע שכבר פלט פעם אחרת, ולכן צ"ל שפלט מהרפאים שקודם המבול.

גור אריה: החומר נטפל אל הצורה והנפש, ונגזר על החומר כפי מה שראוי לנפש. לפיכך לפני המבול האריכו ימים כי ההתחלה מציאותה איתנה יותר שהרי הסוף תלוי בהתחלה ולא להפך, ודבר זה לא מעיד על עילויי נפשם אלא על קדימתם. עיי"ש.

גור אריה: אפשר לומר שלא מדובר על אדם אחד, אלא האב נקרא עוג והוא פלט מהמבול ובנו ובן בנו נקראו בשמו.

גור אריה: עוג היה בתוך התיבה. ¹

גור אריה: כיון שעוג וזרעו אבדו, לא מנתה אותם התורה.

גור אריה: ה' השאיר אותו כדי שיבא משה ויהרוג אותו ויראה בזה חסדי ה'.

גור אריה: עוג היה מבני שמחזאי [-המלאך שירד לעולם לפני המבול, עי' נדה דף סא.] והיה בו ענין אלוקי, והיה ראוי שיהרג ע"י משה איש האלוקים ולא ע"י המים שהם פחותי המדריגה. ¹

גור אריה: אם בא רק לספר חדשות, צריך היה לכתוב 'ויבא...ויגד כי נשבה', ומדכתיב "ויגד לאברהם כי נשבה", משמע שהיה חפץ שאברהם ילחם, ואם כוונתו הייתה שלוט ינצל קשה מה בא הכתוב ללמדינו? אלא ברשעו דיבר הכתוב כפי שדרשו חז"ל שמשה התיירא שתעמוד לו זכות אברהם ואמר לו הקב"ה "אל תירא" כי התכוון לרעה, וללמדנו שלבסוף נטל את עונשו כשנהרג ע"י משה.

גור אריה: משה היה מסופק שמא כוונתו הייתה להציל את לוט ואמר לו הקב"ה שרצה שאברהם יהרג.

גור אריה (במדבר כא,לה, עמ' לט ד"ה כדאיתא בברכות): אברהם נקרא האדם הגדול בענקים, ועוג היה מהענקים, ומכיוון שעוג סייע לאברהם, חשב משה שכחו של עוג בא ממידת הגדולה של אברהם ויש בו קדושה. אבל האמת היא שגדולת אברהם היא ממידת הגדולה של הקב"ה ואילו גדלותו של עוג הייתה גשמית ע"י המזל. עיי"ש. ¹

גור אריה: א"כ קשה למה מייחסים אותו לעבר ולא לשֵם?!

גור אריה: ברית אינה נעשית מאיליה אלא ע"י מעשה, כמו שבועה.