גור אריה: אם נראו ראשי ההרים באלול נמצא שחסרו ט"ו אמה בתשעים יום דהיינו אמה לששה ימים, ונמצא שכשנחה התיבה בי"ז סיון חסרו המים ב' אמות ושני שליש, והתיבה הייתה משוקעת י"ב אמה ושליש.

גור אריה: כשם שלעיל (ז,יא) ה'חודש השני' הוא חשון, כך גם לקמן (ח,יד), וא"כ החודש הראשון הוא תשרי. וא"ת שהפרשה אינה מונה לתשרי שהרי "ותנח התיבה בחודש השביעי" (פסוק ד) מנינו להפסקת הגשמים? שם מנוחת התיבה תלויה בהפסקת הגשמים, אבל אין לומר שמונים לניסן אחר שהתחלנו למנות לתשרי.

גור אריה: את תחילת המבול ('החודש השני', לעיל ז,יא) יש לייחס לדין שבו נגזר המבול. את מנוחת התיבה ('החודש השביעי, לעיל פסוק ד) ראוי למנות להפסקת הגשמים כי התיבה התחילה ללכת בסוף 40 ימי הגשם ועל זה נאמר שאחרי 7 חודשים היא חזרה לנוח. גילוי ראשי ההרים ('החודש העשירי' כאן בפסוק) נמנה לתחילת ירידת הגשם- זמן כיסוי הארץ, וכשחרבה הארץ ('החודש הראשון', לקמ' פסוק יג) ראוי למנות שוב לדין.