למה נידונו דוקא במים?
מהר"ל (חידושי אגדות ח"ב עמ' קלא, תחילת קידושין): הזנות היא סטיה- הסרה מדרך היושר, והמים מוּסרים מהישוב שהוא אמצע העולם. 1
מהר"ל (חידושי אגדות ח"ב עמ' קלא, תחילת קידושין): הזנות היא חומרית והמים חומריים [שהרי למים אין צורה מסויימת, עיי"ש], ולכן הם ראויים להיות מוסרים מהישוב המיועד לאדם השכלי. עיי"ש.
מהר"ל (חידושי אגדות ח"ב עמ' קז ד"ה אין גבורתו, גיטין דף נו:): דרכו של הקב"ה לדון את הרשעים במים כי הקב"ה נתן לאדם צורה והמים מוחים ומבטלים את הצורה שהיא עיקר יצירת האדם (בשונה מהאש ששורפת את החומר וממילא אין מקום לצורה לחול). עיי"ש. 2
למה נידונו במעיינות תהום רבה?
מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג עמ' רנ"ו ד"ה מי, סנהדרין דף קח:(: דור המבול קלקלו ברותחים- בזרע שיש בו מים ואש כי הוא חם, ונידונו ברותחים- באש ומים, וזהו מעיינות תהום רבה. 1
לכאורה כוונתו שמי המעיינות היו רותחים.
שאלות על רש"י
רש"י: זה מרחשון...זה אייר: אמנם התנאים נחלקו מתי נברא העולם, אבל לא מצאנו שנחלקו במנין החודשים?
גור אריה: לדעת רבי אליעזר בתשרי נברא העולם, ולכן אמנם מונים חודשים לניסן, אבל שנים לתשרי, וקשה אם כן מה שכתוב לקמ' שבשנת 601 לנח, בחודש הראשון חרבו המים, ואם מונים חודשים מניסן ושנִים מתשרי, נמצא ששנת 601 לנח החלה כבר בחודש השביעי כשנחה התיבה על הרי אררט? אלא שגם חודשים נמנו כאן מתשרי כי זהו החודש שנגזר עליהם המבול. 1
רא"ם: רבי אליעזר ורבי יהושע נחלקו האם מונים שנִים מתשרי או ניסן, ולכן בהכרח סבר רבי אליעזר שמונים כאן את החודשים מתשרי [כמובא בתרוץ הקודם שמנין שנות נח השתנה רק בחודש הראשון ולא בחודש השביעי, ובהכרח שמנו את החודשים לתשרי- זמן גזר הדין]. 2
לקמ' (ח,יג) כתוב שבאחד לחודש הראשון חרבה הארץ, ומסתבר שהעולם התחדש והתישב באותו יום שהוא נברא, ולכן לרבי אליעזר שבתשרי נברא העולם יש למנות כאן לתשרי, ולרבי יהושע מניסן כי אז נברא העולם לדעתו.
רבי אליעזר ורבי יהושע נחלקו מתי נברא העולם, אבל שניהם מודים שמנין החודשים הוא מניסן. גם מנין השנים לא בהכרח תלוי במחלוקת מתי נברא העולם, שהרי הכרעת חכמים בגמ' בר"ה שהעולם נברא בניסן ומנין השנים הוא מתשרי, ולכן התקשו המפרשים למה נחלקו כאן רבי אליעזר ורבי יהושע במנין החדשים. ועי' ברא"ם מה שהקשה על פרוש זה, ובגור אריה מה שתירץ.
מהרא"ם נראה שנחלקו כאן מתי מונים את שנות הדורות אבל לדעתו זה לא תלוי במחלוקתם מתי נברא העולם שהרי דעת חכמים שהעולם נברא בניסן ומונים שנים מתשרי. הגור אריה מקשה על הרא"ם שבגמ' מבואר שהמחלוקות כן תלויות זו בזו.
רש"י: מרחשון...אייר: מה המיוחד בניסן ותשרי שבהם נחלקו מתי נברא העולם? ומה ההבדל ביניהם?
מהר"ל (נצח ישראל פרק ס"ג עמ' רכ"ד ד"ה ולכך): האביב הוא זמן תחילת ההוויה ובתשרי הדברים באים לידי השלמתם. 1
מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' צ"ה ד"ה בתשרי, ר"ה דף י:): ניסן ותשרי הם עיקרי חודשי השנה והם קדושים, ניסן תחילת ההוויה והוא כנגד הלב- החִיוּת, ותשרי הוא החודש השביעי (והשביעי תמיד נבחר לקדושה) והוא כנגד הראש שׁשׁם שֹכל האדם. עיי"ש. 2
לכן ניסן הוא זמן ביעור הפסולת- החמץ, ותשרי הוא זמן השמחה, עיי"ש.
וכתב שם המהר"ל עוד (עמ' צ"ו ד"ה ומעתה) שניסן כנגד הלב כי אצל החי הלב קודם לכל דבר, ותשרי כנגד הראש כי הנשמה באה לאדם כשהוא בשלמותו ותכליתו. ונחלקו האם זמן הבריאה הוא כאשר הבריאה מגיעה לתכליתה או כשהיא נאצלת מאת ה'. עיי"ש. וע"ע שם (עמ' צ"ז ד"ה בר"ה) שחודש ניסן כנגד ראובן וחודש תשרי כנגד יוסף.
רש"י: נבקעו- להוציא מימיהן: ממה בא רש"י להוציא?
גור אריה: לא מדובר כאן על סתם בקיעה כעין "ויבקעו המים" שנבקעו להיות יבשה, אלא כאן נבקעו להוציא מימיהן.
רש"י: חטאו ברבה רעת האדם ולקו בתהום רבה: מנין דרשו זאת?
גור אריה: למה כתוב "תהום רבה" והרי כל תהום הוא 'רבה'? אלא ללמדנו שה' מדד להם מידה כנגד מידה.
רש"י: חטאו ברבה רעת האדם ולקו בתהום רבה: מה הייתה ה'מידה כנגד מידה'?
מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג עמ' רנ"ד ד"ה דור, סנהדרין דף קח.): בגמ' כתוב שדור המבול חטאו מחמת רוב טובה ולכן נידונו באותה טובה- במים, והפירוש- התאוה הגופנית מסלקת את האדם מהקב"ה, ולכן חטאו מחמת רוב טובה וגם נידונו ברוב טובה [-בריבוי מים]. 1
מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג עמ' רנ"ד ד"ה דור, סנהדרין דף קח.): לדעת רבי יוסי חטאו בגלגל העין [-היו מנאפים אחר עיניהם] ולכן נידונו במים שדומה לגלגל העין, והפירוש שהם נמשכו אחר הגוף וחטאו בזנות, והזרע הוא כמעיין הנובע, ולכן נידונו במעיינות תהום רבה. 2
מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג עמ' רנ"ד ד"ה דור, סנהדרין דף קח.): לדעת רבי יוחנן חטאו ב"רבה רעת האדם" ונידונו ב"מעיינות תהום רבה" כי הזנות נקרא חטא גדול 3 [וכנגד זה נידונו ב"תהום רבה"].
מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג עמ' רנ"ה ד"ה ועוד, סנהדרין דף קח.): לדעת רבי יוחנן חטאו ב"רבה רעת האדם" ונידונו ב"מעיינות תהום רבה" כי הגוף הגשמי יש לו שיעור [וגבול] ולכן החטא בגוף נקרא "רבה", ונידונו בתהום רבה כי אין דבר גשמי יותר ממים. 4
ועיי"ש עוד בעמ' רנה ד"ה דור.
והוסיף שם (בעמ' רנה ד"ה דור) שהעין חפצה בכל מה שהיא רואה מכח המים והלחלוחית שבמים [כי המים הם חומריים כפי שיבואר לקמן] ולכן נידונו במים.
עי' במהר"ל בערכין דף טו: (חידושי אגדות ח"ד עמ' קלז ד"ה כל) שגילוי עריות נקרא "הרעה הגדולה" כי יש יצר לחטאי הגוף וזהו יצר של עריות והוא ראש החטאים, עיי"ש, ולכן אמר כאן שחטאו ב"רבה".
שהרי המים הם חומר ללא צורה כפי שביאר המהר"ל בגבורות ה' (פי"ד עמ' ע ד"ה ובבראשית). ומה שכתב המהר"ל שהגשם יש לו שיעור- עי' בדבריו בנתיבות עולם (נתיב התורה פ"ב עמ' י ד"ה ובפרק) שלגשם יש רוחקים מוגבלים [-החומר מוגבל למימד של מקום] והמים עוזבים מקום גבוה והולכים למקום נמוך כי הם מתפשטים בלי גבול ואילו המקום הגבוה מוגבל בשטח שלו.
