שאלות על רש"י

1)

רש"י: לא יתרעם ויריב רוחי: כאן פירש "ידון" מלשון ריב ומדון, אך רש"י ממשיך "הנה רוחי נדון בקרבי אם להשחית" משמע ש"ידון" מלשון דין?

1.

גור אריה: גם 'נדון' מלשון ריב ומדון, כי כאשר הדבר מסופק ואין בו הכרע נקרא 'מדון' מפני שאינו שוקט.

2)

רש"י: לעולם- לאורך ימים: למה לא פירש רש"י כפשוטו שלא ימשך המדון הזה לעולם?

1.

גור אריה: [משמעות הפסוק שאם לא אענישם הרי ש'ידון רוחי לעולם',] ואם 'לעולם' הוראתו כפשוטו, מנין לומר שלעולם לא יענשו? אלא 'לעולם' הוראתו 'לאורך ימים' ולכן מניעת העונש היא בבחינת 'ידון רוחי לעולם'.

3)

רש"י: שגם זאת בו שהוא בשר: משמע שהקב"ה הקפיד על כל מין הבשר ולא רק על הפרטים, וכן אמר ה' "אמחה את האדם" וקשה א"כ למה ניצלו שנים מכל מין ע"י נח?

1.

רא"ם: אולי לא הייתה תביעה על המין בכללותו אלא על הפרטים, וכל הפרטים (חוץ מנח ובניו) השחיתו את דרכם.

2.

גור אריה: אמנם רצה הקב"ה לבטל את המין, אבל מכיון שהיו בתיבה רק שנים מכל מין והם נאסרו שם בפריה ורביה, נחשב הדבר שנמחה אותו מין, וכשיצאו מהתיבה קיבלו על עצמם להדבק רק במינם ונחשב שנבראו אז מחדש.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים