גור אריה: גם 'נדון' מלשון ריב ומדון, כי כאשר הדבר מסופק ואין בו הכרע נקרא 'מדון' מפני שאינו שוקט.

גור אריה: [משמעות הפסוק שאם לא אענישם הרי ש'ידון רוחי לעולם',] ואם 'לעולם' הוראתו כפשוטו, מנין לומר שלעולם לא יענשו? אלא 'לעולם' הוראתו 'לאורך ימים' ולכן מניעת העונש היא בבחינת 'ידון רוחי לעולם'.

רא"ם: אולי לא הייתה תביעה על המין בכללותו אלא על הפרטים, וכל הפרטים (חוץ מנח ובניו) השחיתו את דרכם.

גור אריה: אמנם רצה הקב"ה לבטל את המין, אבל מכיון שהיו בתיבה רק שנים מכל מין והם נאסרו שם בפריה ורביה, נחשב הדבר שנמחה אותו מין, וכשיצאו מהתיבה קיבלו על עצמם להדבק רק במינם ונחשב שנבראו אז מחדש.