שאלות על רש"י
רש"י: לשון ערוה ועבודה זרה: אולי רק אחד מהחטאים הללו גרם למבול?
גור אריה: אינך יודע את מה להוציא ולכן תלמד את שניהם. 1
כאשר אין עדיפות לאף דרשה, הכלל הוא שדורשים את שניהם, שהרי את מי מהם תוציא?!
רש"י: לשון ערוה ועבודה זרה: קשה שהפסוק ממשיך (פסוק יב) "כי השחית כל בשר את דרכו" והכוונה לזנות ולא לע"ז?*
גור אריה: חטאו גם בע"ז אבל המבול בא בגלל שחטאו בעריות כמו שכתוב ברש"י בפסוק יג. 1
ברש"י שלפנינו כתוב בפסוק יג' 'זנות ועבודה זרה' אבל הגו"א גרס רק 'זנות'.
רש"י: לשון ערוה ועבודה זרה: למה דוקא ערוה וע"ז נקראים השחתה?
גור אריה: היצר מסית את האדם רק בשביל שני אלו שהרי יש יצר של עריות ויש יצר של ע"ז. ולאחר שאדם ניסת אל דבר רע- הוא נשחת.
גור אריה: בשני החטאים הללו יש יצר, והיצר עולה ומשטין ומקטרג על האדם, ולכן הוא נקרא 'משחית'. 1
לפרוש הראשון לשון השחתה נאמר כלפי האדם שנעשה מושחת, ולפרוש השני זה נאמר כלפי היצר.
רש"י: חמס- גזל: בגמ' כתוב שגזלן לא משלם וחמסן משלם ונוטל שלא מרצון הבעלים ולמה רש"י משווה ביניהם?
רא"ם: לשון חכמים שונה מלשון תורה ובלשון התורה הם שווים. 1
גור אריה: קשה היה לרש"י שאנשי המבול בודאי לא נתנו את דמי הגזילה שהרי לא היו יראי ה'? אלא הם אמנם גזלו מבלי לשלם אבל זה נחשב חמס כי גזלו זה את זה ונמצא שהוא קיבל דמים תחת הגזילה שגזלו ממנו אף שלא כיון לכך.
בגור אריה כתוב שאם כדברי הרא"ם, קשה למה שינה הפסוק ולא כתב גזל?
רש"י: ערוה ועבודה זרה...גזל: למה דוקא מחמת חטאים אלו בא המבול?
מהר"ל (דרך חיים פ"א מ"ב, עמ' כז ד"ה ומזה תדע): העולם נחרב משום שג' החטאים שחטאו הם ההיפך של שלושת הדברים שעליהם העולם עומד- עבודה זרה היפך עמוד העבודה, עריות היפך עמוד התורה (כי התורה שכלית והחוטא בעריות הוא חומרי), וגזל היפך עמוד גמילות חסדים.
