1)
מדוע כאן תלו את הדבר בדעת משפחת יעקב ("ונתנו...נקח לנו") ואילו כשמדבר חמור עם בני עירו הוא תלה בדעת בני העיר ("נקח לנו...ניתן להם")?
1.
גור אריה: אין ללמוד מכאן שדעת בני יעקב היא שתקבע [כפי שכתב רש"י], שהרי בני יעקב באו כאן לעשות תנאי עם אנשי שכם ולכן אי אפשר לומר 'בנותיכם תתנו לנו' [ולתלות בדעת אנשי העיר]. לעומת זאת, כשדיבר חמור עם בני עירו, הקדים שהאנשים האלו ישבו בארץ ויזדקקו לנו, ולכן הזכירו את התועלת שתהיה לאנשי העיר- אנו ניקח מבנותיהם וניתן להם בנותינו לפי צרכינו [אבל אין ללמוד מכך שדעת אנשי העיר תקבע].