אחר שאמר ה' שהגאולה נעשית בשם אהי-ה, למה הוסיף "ה' אלוקי אבותיכם...שלחני"?
גור אריה (לעיל 3:14): בשם אהי-ה נושעו כי ה' נמצא להם להושיעם מהצרה אבל יכולים עדין לשוב ולהשתעבד למצרים. מאידך, בשם הויה הם נגאלו בשלמות כי שם זה מורה שה' איננו תלוי בנבראים, וכך הוא נותן גם לבריות גאולה שלמה שלא יהיו תלויים בזולתם. 1
מהר"ל, דרוש לשבת הגדול (אחרי הגדה של פסח, עמ' רי"א): הגאולה בשם אהי-ה כי ה' מתגלה וגואל את האדם בשעת שפלותו, ואז הוא מרומם אותו. לכן נזכרו כאן האבות שהם כמו סולם לישראל להגביה אותם משפלותם.
נמצא שהגאולה היא תחילה בשם 'אהי-ה' שיש אחריו שיעבוד, ואח"כ בשם הויה שיש בו גאולה שלמה. ואולי פרוש הדברים שתחילה הגאולה תלויה במעשיהם של ישראל ועליהם להיות ראויים לכך, אבל מכיוון שנבחרו ישראל- הם נגאלו גאולת עולם ואע"פ שיחטאו.
מה ההבדל בין שם הויה לשם אהי-ה?
גור אריה (לעיל 3:14): שם אהי-ה שפותח באל"ף הוא כמדבר לזולתו [בגוף ראשון] ולכן יש בו חיבור אל הנבראים, ואילו שם הויה מורה שהוא נבדל ואיננו תלוי בשום נמצא 1 , ולכן הוא מתחיל ביו"ד שמשמשת לנסתר.
מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ה עמ' ק"ו ד"ה וכאשר תעמיק): שם 'אהי-ה' מורה שה' הוא שורש ועיקר הכל וממנו הקיום, ואילו שם הויה מורה שהוא התכלית והצורה של הכל. 2
כמו 'אעשה' לעומת 'יעשה'. ולכאורה הפרוש כדלעיל שהנהגת שם 'אהי-ה' פונה אל הנבראים ותלויה במעשיהם, ואילו הנהגת שם הויה היא לפי אמיתת הנהגה- ואיננה משתנה לפי מעשי הנבראים.
אולי הכוונה למה שכתוב בתרוץ הקודם ששם הויה איננו תלוי בשום נמצא ולכן השם הזה מורה שה' הוא תכלית הכל ורצונו יתברך יֵעשה על כל פנים- גם נגד רצונם של הנבראים.
מה פרוש שם הויה?
גור אריה (בראשית 1:1 בסופו): זהו שם של רחמים, וזה שם העצם המורה על אמתתו שהוא הטוב הגמור המשפיע לכל הנמצאים. 1
למה דוקא על שם הויה נאמר "זה שמי"?
גור אריה (לעיל 3:14): "זה שמי" המיוחד לי, כי זה בלשון נסתר (באות יו"ד), ושם זה מורה שהוא לא תלוי בנבראים 1 .
למה דוקא בצירוף לשם הויה הוזכרו האבות?
גור אריה (לעיל 3:14): כאן נאמר להם שהגאולה היא בשם הויה המורה שה' נבדל מזולתו, וישראל ראויים שיחול עליהם שם זה כי מהאבות ואילך נבדלו ישראל מהאומות, ולכן נזכרו כאן האבות.
שאלות על רש"י
רש"י: חסר וי"ו, לומר העלימהו: למה צריך להעלים את שם הויה ולהשתמש בשם אדנות?
מהר"ל, נצח ישראל (פמ"ב עמ' קע"ג, ד"ה ודבר): העולם החומרי הוא מסך המבדיל בין ה' לאדם, ולכן ולכן במקום שם הויה קוראים לה' בשם אדנות- כי העבד נבדל מאדונו.
רש"י: חסר וי"ו, לומר העלימהו: למה לעתיד לבא יוכלו לומר את שם הויה?
מהר"ל, נצח ישראל (פמ"ב עמ' קע"ג, ד"ה ודבר): בעולם הבא לא יהיה האדם חומרי אלא כמלאך, ולכן יוכל לקרוא בשם ה'. 1
ועיי"ש שבעוה"ז יחס האדם אל ה' הוא נבדל כמו עבד אל אדוניו, ולעתיד יהיה יחס של שיתוף כמו בן אל אביו. וע"ע במהר"ל, חידושי אגדות (ח"ב עמ' ק"נ ד"ה לא כשאני, קידושין עא א) שגם במקדש היו דבקים במעלה יתירה ולכן יכלו לקרוא בשם ה'.
רש"י: חסר וי"ו, לומר העלימהו: נחלקו בגמ' האם מסרו את סוד שם ה' לראויים לכך פעם או פעמים ב-7 שנים, וצריך ביאור במה נחלקו?
מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ב עמ' ק"נ ד"ה פעם אחת, קידושין עא א): מה שנמסר 3 פעמים נקרא גלוי, ולכן נחלקו האם צריך פעם אחת בשבע שנים כדי שיחשב נסתר, או שאפשר פעמיים כי ב-2 פעמים עדין לא נחשב לגילוי. 1
ועיי"ש בהמשך דבריו במעלות שזקוק להם האדם כדי שימסרו לו את סודות השם.
רש"י: למדו היאך נקרא: במה שונה כתיבה מאמירה- ולמה אפשר לכתוב את שם הויה?
מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ב עמ' ק"נ ד"ה לא כשאני, קידושין עא א): הכתיבה מורה על עצמו יתברך כמות שהוא, והקריאה היא כפי שהוא נתפס אצל הברואים. 1
הכוונה לכאורה למה שכתב המהר"ל, בנצח ישראל (פמ"ב עמ' קע"ג ד"ה ודבר) שבעולם הזה מברך על הטוב 'הטוב והמטיב' ועל הרע 'דיין האמת' ובעולם הבא גם על הרע יברך 'הטוב והמטיב' ואין זה מצד ה' אלא מצד הנבראים שבעולם הזה הם חומריים ונבדלים מה' ולכן בעולם הזה קוראים לה' רק בשם אדנות כי העבד נבדל מאדוניו, ובעולם הבא בשם הויה כמו הבן שיש לו שיתוף עם אביו.
רש"י: למדו היאך נקרא: האם יש הבדל בהנהגת העולם מחמת שה' נקרא בשונה ממה שהוא נכתב?
רש"י: למדו היאך נקרא: למה עונשו של ההוגה את השם כה חמור שאין לו חלק לעולם הבא?
