מהר"ל (דרך חיים פ"ג מט"ו, עמ' קמח ד"ה וענין): מצד עצם בריאתו ראוי שלא ידע האדם טוב ורע כי הוא צריך להיות דבק בעילתו [בסיבתו- בקב"ה] שהוא הטוב, אבל מצד מה שהוא בתחתונים ונברא בצלם ראויה לו ההסרה מהקב"ה וידיעת הטוב והרע. ¹

מהר"ל (נתיבות עולם, נתיב התמימות פ"א, עמ' רו): האדם נברא עם ה' ולכן היה תמים שאין לו הסרה מהקב"ה ולא היה בעל תחבולות, והנחש היה ערום ומרוחק מה', ובערמתו הסית את אדם וחוה לדעת טוב ורע, וידיעה זו היא תוספת שאין בה צורך לאדם [כי די לאדם לדעת את הטוב].