מהו עץ החיים?
מהר"ל (דרך חיים, תחילת ההקדמה, ד"ה ואמר): התורה נקראת עץ כי היא נטועה בחוזקה אצל הקב"ה, והיא עץ חיים [בלשון רבים] ואילו האדם נקרא חי [בלשון יחיד], כי האדם מקבל את חיותו [מבחוץ] ואפשר שתפסק חיותו, אבל התורה היא עצם החיים ואין לה הפסק. ועוד- התורה נקראת עץ חיים כי היא נותנת חיים ללומדיה, והיא 'עץ' משום שעל ידה האדם נטוע בחוזקה אצל הקב"ה.
מה משמעות האכילה מעץ החיים? ולמה האדם לא ראוי לאכול מעץ החיים אחר שאכל מעץ הדעת?
מהר"ל (דרך חיים פ"ג מט"ו, עמ' קמח ד"ה ובמדרש): עץ החיים הוא התורה, והאכילה ממנו היא התעצמות בתורה עד שיהיה ניזון רק ממנה ועומד על כל סודותיה, וזה אפשרי כאשר הוא במדרגה עליונה בגן עדן, ואז הוא יחיה לעולם. אחר האכילה מעץ הדעת האדם איננו ראוי למעלה זו מפני שהוא סר מעילתו [-מהקב"ה שהוא סיבתו] ועמד ברשות עצמו לבחור בטוב או ברע.
שאלות על רש"י
רש"י: יחיד בתחתונים: לפי"ז מה פרוש "כאחד ממנו"?
גור אריה: "אחד ממנו" יתפרש 'המיוחד שבנו'.
רש"י: ומה שאין כן בבהמה ובחיה: רא"ם: אם כוונת רש"י שהאדם יודע דרכי הצניעות, קשה שדבר זה לא נמצא בעליונים ובמה הם שווים? ואם הכוונה לשכל ומדע, הרי גם המלאכים בעלי שכל ובזה אין הקב"ה יחיד? ואם הכוונה שהקב"ה יחיד באלוקות והאדם יחיד בידיעת טוב ורע, אין כאן דמיון בין האלוק לאדם?
גור אריה: אפשר שהכוונה לדרכי הצניעות והקב"ה בודאי יודע דרכי הצניעות ואילו האדם לא ידע זאת עד עתה. ואפשר שהכוונה לידיעת טוב ורע של האדם והוא משתווה אל הקב"ה בעניין היחידות- שהקב"ה יחיד באלוקתו והאדם יחיד במדעו בתחתונים. ואפשר שהכוונה למדעו של הקב"ה, כי אין חכמת המלאכים שווה לחכמת הקב"ה [אע"פ שיש בהם שכל ומדע], וכן האדם יחיד בחכמתו בתחתונים.
רש"י: הרי הוא קרוב להטעות הבריות: כיצד יטעה את הבריות, והרי גם הם יחיו לעולם?
