למה אסור לשחוט את הפסח על החמץ?
מהר"ל, דרוש לשבת הגדול (עמ' קצ"ו, ד"ה ובי"ד היה 1 ): היצר הרע נמצא בגופו של אדם, ולכן כדי לשעבד את הגוף לה' צריך לבער את השאור והחמץ מביתו 2 , וזה נעשה אחרי חצות- כאשר השמש נוטה לערוב, ואז יראה האדם שגם הוא סופו לשקוע ולמות, ועל ידי כך יכבוש את יצרו.
וכן שם עמ' קצ"ח, ד"ה אמנם.
כלומר- קרבן פסח עניינו לעשות אותנו עבדי ה' (כדלעיל, שמות 12:3:9:2), והיצר הרע שהוא השאור שבעיסה מונע זאת מאיתנו, לכן צריך להשבית תחילה את החמץ. (וע"ע לעיל, שמות 12:3:4:1, ושם 12:15:23:1.)
שאלות על רש"י
רש"י: לא תזבח...לא תשחט את הפסח: למה החליף רש"י מילת "תזבח" ב'תשחט'?
גור אריה: בכל מקום הזביחה איננה שחיטה בלבד אלא תיקון הבהמה, ולכן היה מקום לטעות שרק עיקר הקרבן אסור דהיינו זריקת הדם, משום כך כתב רש"י שיש איסור בשחיטה עצמה. 1
ככתוב לקמן (שמות 34:25) "לא תשחט על חמץ" ופירש רש"י- אזהרה לשוחט או לזורק.
רש"י: לא תשחט את הפסח...עד שתבער החמץ: גם בלי הפסוק הזה אסור שיהיה לו חמץ אחרי חצות היום?
גור אריה: מכאן למדנו שאם יש לאחד מבני החבורה חמץ, כל בני החבורה עוברים. ועוד- כאן התווסף שהוא עובר על לאו.
רש"י: יכול אף על המערכה יפסל בלינה? תלמוד לומר על מוקדה על המזבח כל הלילה: מה למדנו מכאן, ומה מהפסוק בויקרא?
גור אריה: מהכתוב כאן "לא ילין...עד בוקר" אין להוכיח שמותר להעלות איברים גם בסוף הלילה, אלא אפשר לפרש שצריך להעלות באופן שישרפו קודם שיאור היום. אבל בויקרא (6:2) כתוב "היא הועלה על מוקדה על המזבח כל הלילה", "העולה" מלשון העלאה, "כל הלילה", נמצא שיעלה אותם בסוף הלילה והם יהיו על המערכה ביום שלמחרת, ואינם נפסלים אלא על הריצפה. 1
ע"ע במה שפירש הרא"ם, ובגור אריה שהקשה עליו.
