שאלות על רש"י
רש"י: ודמעך- התרומה, ואיני יודע מהו לשון דמע: כיצד כן ניתן לפרש את הפסוק?
פסיקתא זוטרתא: ודמעך זו תרומה שמדמעת את התבואה כל זמן שמעורב בה. 1
רמב"ן: דמע רומז לתירוש ויצהר, כי הוא יורד טיפות. 2 ולחז"ל ש"מלאתך" הוא ביכורים הבאים מן המלא 3 , כך התרומה נקראת דמע כי היא באה מהתירוש ויצהר, ואין חיוב להקדים בענבים וזיתים.
רא"ם: הזרע יקרה דמע, ו"דמעך לא תאחר" פרושו- החובה המוטלת על הזרע הנקרא 'דמע'. 4
גור אריה: מצות ביכורים חלה כאשר התבואה 'מלאה'- כשהגרעין ממלא את הקש, לעומת זאת תרומה חלה ב'דמע'- כשהגרעין נבדל מהקש כדמעה הנבדלת מהעין- אחרי קצירת התבואה.
ע"ע ב'הכתב והקבלה' מה שפירש כאן.
ע"ע בפירוש הריב"א על התורה שביכורים רובם מן היבש, ואילו תרומה רובה מן הנוזל, ולכן נקראת התרומה 'דמע'.
כלשון רש"י- "חובה המוטלת עליך כשתתמלא תבואתך להתבשל".
ולא כפי שרש"י הבין ש'דמע' פרושו תרומה, ועיי"ש ברא"ם שהוכיח כדבריו מאונקלוס בדברים (22:9). אמנם, הגור אריה מקשה שעדין לא הוסבר למה 'דמע' הוא זרע.
רש"י: לא תאחר- לא תשנה סדר הפרשתן, לאחר את המוקדם ולהקדים את המאוחר: אולי לא זה המדובר כאן, אלא מצוה לתת בזמן, ככתוב (דברים 23:22) "לא תאחר לשלמו"?
גור אריה: אין זמן מפורש בתורה להבאת ביכורים. 1
גור אריה: אין סיבה שאיסור 'בל תאחר' בנוגע לזמן הנתינה יאמר דוקא על ביכורים ותרומה, אלא מדובר כאן על סדר הנתינה, ואת שני אלה מצוה להקדים.
למה נקט הגור אריה ביכורים, והרי גם לתרומה אין זמן? הרב הרטמן בהערותיו לגור אריה פירש על פי תוס' בראש השנה (דף ד. ד"ה ומעשרות) שביכורים אינם בבל תאחר כי אין זמנם בשלושה רגלים שהרי אפשר להביא רק משבועות ועד חנוכה. יש להעיר שהטורי אבן והשפת אמת פירשו שם להפך- כיון שאחרי חנוכה אי אפשר להביא, לכן הוא עובר בבל תאחר מיד, ולא אחרי שלושה רגלים? אכן, בדעת הגור אריה אולי י"ל שהטעם שאי אפשר להביא אחרי חנוכה כי זה לא זמן שמחה, אבל זה לא זמן הביכורים בעצם, ולכן אין על זה 'בל תאחר'.
