כפי שכתוב במשנה (שביעית י,ב) שהמלוה על המשכון אינו משמט בשביעית, כי החוב כבר נחשב כגבוי (עי' רש"י גיטין דף לז א).

מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב (פסחים דף לא א) אך אם יש בידיו משכון החוב נחשב כגבוי לו.

אמנם, עי' בתוספות הרא"ש שם שהקשה- למה חוזרין וממשכנין כיון שמשכנו פעם אחת שוב אינו נעשה מטלטלין אצל בניו? ותירץ שם שיש תועלת נוספת במשכון- בכל שעה שהוא תופס משכונו, לא יוכל הלוה לכפור [-ולומר לא לויתי או לויתו ופרעתי], וגם ממהר לפרוע לפי שמתבייש לחזור ולתובעו מידי יום ביום.