שאלות על רש"י
רש"י: מהור ימהרנה- יפסוק לה מוהר כמשפט איש לאשתו, שכותב לה כתובה וישאנה: רמב"ן: חיוב כתובה הוא מדברי סופרים, נמצא שמן התורה אם הוא נושא אותה הוא פטור מן הקנס, וגם כשיגרשנה איננו חייב בכלום, ואם כך- מהו חיוב מוהר?
רמב"ן: לא מדובר כאן על הכתובה אלא על המתנות ששולח החתן לכלתו, ונקראים בדבר חז"ל 'סיבלונות'. 1 והכוונה שישלח לה סבלונות וצרכי חופה כי היא ואביה יכולים לסרב, 2 וכן הוא איננו חייב לשאת אלא ישא אם יחפוץ. לכן אמרה תורה שאם הוא מסרב לשאת, ישלם לה כמוהר הבתולות כי פסלה בעיני הבחורים, ויצטרך אביה להרבות לה מוהר ומתן.
רא"ם: רש"י סבר כתנאים שכתובה היא דאוריתא.
גור אריה: כשם שהרמב"ן פירש ש'מוהר' היינו סיבלונות אע"פ שודאי אינם מהתורה, כך לרש"י מדובר כאן על כתובה- שיכתוב לה כתובה כדי שתסכים להנשא לו. ו"כמוהר הבתולות" פרושו שדרך בני אדם לתת כתובה, אע"פ שאין זו חובה, 3 ואם הוא לא נושא אותה, חייבה התורה את המפתה לשלם לה כפי שדרך לתת כתובה לבתולה. 4
ויתכן ש'מוהר' מלשון מהירות, כי החתן מממהר ומקדים לשלוח את המנחה לפניו, ואחר כך הוא בא בעצמו לעשות את הנישואין או השמחה. הגור אריה מקשה שלמאן דאמר כתובה דאוריתא למדו זאת מכאן (כתובות דף י א), ולדבריו בודאי 'מוהר' פרושו כתובה, נמצא א"כ שלרמב"ן נחלקו תנאים בביאור מילת 'מוהר'.
לכאורה כוונתו שזו עצה טובה שיתן לה מוהר כדי שיסכימו היא ואביה שתנשא לו, ורמז לך הכתוב שהנישואין תלויים ברצונם.
ומאן דאמר כתובה דאוריתא סבר שלא מסתבר שהתורה תתלה את החיוב בדבר שהוא לא מדאוריתא.
