שאלות על רש"י
רש"י: בין...באותה מלאכה, בין...במלאכה אחרת: מנין לדרוש כך?
גור אריה: רש"י ממשיך שיש פטור בעליו עמו גם אם היה עמו במלאכתו רק בשעת שאלה ולא בשעת האונס, ואם כך אין צורך שיהיה עמו באותה מלאכה, שהרי בשעת השאלה עוד לא עשה מלאכה בבהמה זו.
רש"י: היה עמו בשעת שאלה, אינו צריך להיות עמו בשעת שבירה ומיתה: מנין למדו זאת?
גור אריה: כתוב "וכי ישאל...ונשבר" ועל זה נאמר "אם בעליו עמו לא ישלם" משמע שפטור בין שהיה עמו בשניהם (-בשעת שאלה ובשעת האונס) ובין שהיה עמו רק באחד מהם 1 . מאידך, ממה שכתוב "בעליו אין עמו, שלם ישלם" משמע שחייב בין כשלא היה עמו בשניהם ובין כשלא היה עמו באחד מהם. לישב את הסתירה יש לומר שאחד מהזמנים הוא הקובע, ומסתבר שזה תלוי בשעת השאלה כי זו השעה שחייבה אותו במזונות הבהמה. 2
כך דרש רבא (בבא מציעא צו א) כי סבר כר' יונתן שכשיש וי"ו החיבור, משמע שניהם כאחד ומשמע כל אחד בפני עצמו. אביי דרש להפך- כדעת ר' יאשיה שכשיש וי"ו החיבור משמע דוקא שניהם כאחד, עיי"ש.
כמבואר בגמ' שם שהחיוב על האונס תלוי בשני הזמנים- בשאלה ובאונס, אבל החיוב במזונותיה חל כבר בשעת שאלה. ועיי"ש עוד בדעת רב אשי.