שאלות על רש"י

1)

רש"י: בעל הבור- בעל התקלה: מה כוונת רש"י?

1.

גור אריה: כיון שחפר ברשות הרבים, הבור איננו שלו, אלא הוא 'בעל התקלה'.

2)

רש"י: ישיב, לרבות שוה כסף, ואפילו סובין: כיצד דרשו זאת?

1.

גור אריה: לא כתוב 'כסף ישלם' אלא "כסף ישיב", כי 'ישלם' משמעו כסף הניתן תחת כל דבר 1 , אבל "ישיב" משמע כל דבר.


1

אולי הכוונה ש'ישלם' מלשון השלמה, ורק כסף שמשמש למקח וממכר נחשב כדבר העומד במקום השור שניזק, אבל "ישיב" משמעו שאין חובה להעמיד לו את שורו בחזרה, אלא לפצות אותו על הנזק.

3)

רש"י: והמת יהיה לו- לניזק: אולי למזיק?

1.

גור אריה: כיון שרשאי המזיק לפרוע בשווה כסף- ואפילו סובין, אם תאמר שהנבילה למזיק, הוא יתן אותה כתשלום לניזק. 1 לכן דרשו שהמת לניזק, ונפקא מינה שהפחת שבין מיתה לעמדה בדין, עליו. 2


1

כלומר- אם תדרוש שהנבילה למזיק, זה יהיה חסר משמעות, כי הוא יתן אותה לניזק כפרעון. ואם תאמר, אולי תדרוש להפך- הנבילה למזיק, והמשמעות היא שפחת הנבילה עליו? תירץ הגור אריה ע"פ הגמ' (בבא קמא דף י ב) שגם בלי פסוק הייתי דן כך כי כתוב "שור תחת שור".

2

ע"ע ברא"ם שפירש את רש"י באופן אחר, ועי' בגור אריה שהקשה עליו, ועי' בשאלה הבאה.

4)

רש"י: והמת יהיה לו- לניזק: בגמ' (בבא קמא דף נג ב) דרשו באופן אחר- למעט שור פסולי המוקדשין (כי אין המת שלו כדלעיל, 21:33:5:1 ואילך)?

1.

גור אריה: 1 אין כוונת רש"י שמכאן נלמד דין פחת נבלה, אלא שפשט הכתוב "והמת יהיה לו" מתפרש לניזק, וגם אחרי שדרשה הגמ' למעט פסולי המוקדשים, עדין כך צריך לפרש את פשט הפסוק. (אף שלא למדנו מכאן את דין פחת נבילה לניזק.)


1

בגמ' (בבא קמא דף י ב) דרשו את "והמת יהיה לו" שנאמר בשור (לקמן פסוק ל"ו), ללמד שהבעלים [-הניזק] מטפלים בנבילה (-נוטלים את הנבילה). ומקשה הגמ'- גם אם הנבילה של המזיק, הוא רשאי לתת אותה לניזק כפרעון? ותירצה- ללמדך שפחת הנבילה (מה שהסריחה משעת נגיחה ועד העמדה בדין), על הניזק (וישלם המזיק כפי שהייתה שווה בשעת מותה). ובתוספות שם- אמנם אם הזיק בהמה ובעקבות זאת היא כחשה אח"כ עוד, היא באחריות המזיק עד שעת העמדה בדין, אבל כאן היה על הניזק למוכרה מיד (כי הוא ידע שהיא תמשיך ותסריח). ועוד בגמ' (בבא קמא דף נג ב) שמ"והמת יהיה לו" דשור לומדים לבור (עיי"ש בתוד"ה נפקא ליה, כיצד דרשו זאת), ואת "והמת יהי לו" דבור דורשים באופן אחר- להוציא שור פסולי המוקדשים שאין המת שלו (עיי"ש ברש"י ותוספות), ולכן אם נפל לבור, פטור עליו. לפי האמור, צריך להבין מהי כוונת רש"י 'והמת יהיה לו- לניזק', ולמה נטה מדברי הגמ' שדרשה זאת משור וכאן דרשה באופן אחר. (אכן, כדברי רש"י כך דרשו במכילתא, ועי' ברא"ם כאן.)

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים