בגמ' (ברכות דף ה א) למדו מכאן מעלת היסורין- אם על אחד מאיבריו יוצא העבד יוצא לחירות, יסורין שממרקים כל גופו של אדם, על אחת כמה וכמה. וצריך ביאור מה הקשר בין הדברים?
מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב היסורים, סוף פ"א, עמ' קע"ה): העבד הוא חומרי, ולכן כאשר האדון ממעט אותו מחומרו וגופניותו, אז על האדון להוציא אותו לחירות. מכאן למדו ליסורים של אהבה שעניינם למעט את הגוף, וכך הנשמה שנטתה אחר הגוף על ידי החטא, מתמרקת ומסתלקת מהגוף.
שאלות על רש"י
רש"י: וכן בכ"ד ראשי אברים: כיצד למדנו זאת?
גור אריה: בגמ' בקידושין (דף כד א) למדו ב'מה מצינו' משן ועין שהם מומים שבגלוי [ואינם חוזרים], ואל תאמר שהם שני כתובים שאינם מלמדים, כי שניהם נצרכים- אם כתב רק עין הייתי אומר שדוקא עין שנולד עמו ולא שן. ואם היה כתוב רק שן, הייתי אומר אפילו שן חלב.
