¹ גור אריה: "גונב נפש מאחיו" מיותר, לרבות כל נפש- אפילו קטן. אם כך למה כתוב "וגונב איש"? כי אם היה כתוב 'וגונב ומכרו' גם בהמה הייתה במשמע. אמנם היה אפשר לכתוב 'גונב אדם' אבל זה לא קצר יותר מלכתוב "וגונב איש", [כלומר- לכן זה לא בא לדרשה]. ²

¹ רא"ם (לעיל, פסוק י"ב): אכן כך כתוב במכילתא שלפנינו, אבל נראה שרש"י לא גרס כך. ²

גור אריה: רש"י סומך כאן על דבריו בפסוק י"ב, והוסיף רק שאין למעט אשה שגנבה [ושם זה נלמד מ"רוצח הוא" לרבות אשה.] ³

¹ רא"ם (לעיל, פסוק י"ב): כך קיבלו חז"ל, ודרשו לפי קבלתם.

גור אריה: אם כך, "איש" הכתוב בדברים, מיותר.

¹ גור אריה: כיון שאשה שגנבה חייבת, והגונב אשה חייב, אין סברא לחלק ולפטור אשה שגנבה אשה. ²

רא"ם: כשאזהרה כתובה בלשון זכר מרבים גם את הנשים כי דרך הכתוב לדבר בלשון זכר, ובאופן זה השווה הכתוב אשה לאיש. אך כשבפרשה מפורש "איש" זה ממעט נשים, ולכן צריך דרשה לרבות אותן, ו"איש" הכתוב בפרשה ממעט רק קטן שאינו בר עונשים. ¹

גור אריה: מסדר הכתוב נראה שאחרי המכירה חזר ולקחו לרשותו, ולכן מדגיש רש"י שחייב רק אם "נמצא בידו" קודם המכירה.

עי' לעיל 21:15:2:1.