מהי הוראת "תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"?
מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' כט, ד"ה ואמר ואתם): "ממלכת" שתשעבדו את זולתכם. ואם תאמר שפעמים ימשלו בכם- אמר "כהנים", והכהן משועבד אל ה' ולא יתכן שישתעבד אל זולתו. "וגוי קדוש" הוא לעולם הבא שכולו קדוש ונבדל.
מהר"ל, חידושי אגדות (ח"א עמ' צג, ד"ה וכן ישראל, ר"ה דף ח ב): ישראל נבדלים משאר האומות, פנימיים וקרובים אל ה', ולכן נקראו מלכים- כמלך שנבדל משאר העם. 1
בגמ' שם כתוב שדינו של מלך קודם לדין העם ודינם של ישראל קודם לעמים, על כך ביאר המהר"ל שדין המלך קודם כי הוא נבדל מהעם ופנימי מהם, עיי"ש, והמשיך המהר"ל שזהו גם היחס בין ישראל לאומות כי ישראל הם "ממלכת כהנים".
שאלות על רש"י
רש"י: לא פחות ולא יותר: וכי יעלה על הדעת שיוסיף משה על דברי ה'?
גור אריה: נאסר למשה להוסיף דברי ריצוי מעצמו (אף שיאמר להם שאלו דברי עצמו), כדי שלא יאמרו פותו יותר מדי לקבל את התורה.
מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' כט, ד"ה ואמר ואתם): "אִם שמוע תשמעו" משמעו תנאי, ואם לא ישמעו אזי יתהפך עליהם ויהיו מרוחקים מאת ה', ויחשבו שאז יצא שכרם בהפסדם ועדיף להם להמנע מלקבל את התורה, ולכן היה עלול משה להשמיט את מילת "אִם". וכן אולי יהפוך משה את הסדר ויקדים את "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" וגו' לפני "אם שמוע" כדי שיקבעו בדעתם את היעוד הטוב לפני שמיעת התנאי. אך כל זה איננו שווה כי אז יקבלו את התורה כעבדים המשמשים על מנת לקבל פרס. 1 ועוד- צריך להקדים את התנאי למעשה, כי כאשר המעשה קודם לתנאי, התנאי בטל.
ועכשיו זה לא על מנת לקבל פרס כי אולי יקרה להם ההפך. (יש להעיר שהעושה על מנת לקבל שכר או להמנע מעונש איננו בכלל המשמש על מנת שלא לקבל פרס, אך כאן מדובר על עיקר קבלת התורה, ואילו חפצו לקבל תורה כדי לזכות בפרס, אזי היו נמנעים מלקבל שמא יענשו, ובהכרח שקיבלו את התורה רק משום שחפצו באמיתת התורה כי רצונם לעבוד את אדונם, לכן הייתה זו קבלה שלא על מנת לקבל פרס. ע"ע לקמן 19:9:3:1 שחז"ל דרשו מכאן שקיבלו עליהם יסורים בשמחה, ונראה מתוך דברי המהר"ל שקבלת היסורים בשמחה היא הפקעה של 'עבדים המשמשים על מנת לקבל פרס' כי רק מי שמטרתו להתקרב אל ה' שמח ביסורים ובקרבת ה' שהם מביאים.)
