רא"ם: קשה שצריך היה לכתוב 'ויזכור את לוט' ולא "ויזכור את אברהם" כי הזכירה מתייחסת למי שניצל? לכן פירש רש"י שכאילו כתוב 'ויזכור אלוקים ללוט את שעשה לאברהם'.

גור אריה: אין לומר שזכר אברהם להציל את לוט כי מצאנו שהקב"ה זוכר חסדי אבות לבנים אבל לא לבן אחיו.

גור אריה: הוא הלך לטובת עצמו, ואף אם תאמר שרצה להצטרף לאברהם- הרי לבסוף הוא פרש ממנו.

גור אריה: כוונת חז"ל שאמנם בנגלה [-כלפי חוץ] עזב לוט את אברהם, אבל בפנימיות יש ללוט צירוף איליו, שהרי לא גילה סוד אברהם ופנימיותו, וזהו שאמרו שלוט ניצל בגלל שמלכות בית דוד יצאה ממנו. עיי"ש.