הפסוק הזה והפסוק הבא כתובים בלשון נסתר, וקשה למה הם לא כתובים בלשון נוכח כשאר הפרשה?
מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ה עמ' רמד, ד"ה ויוציאנו): פעמים שהכתוב פונה למשה ואהרון ואז כתוב בלשון נוכח- כאילו הם עומדים במקום ישראל, ולפעמים מדבר כנגד ישראל בלי לכלול את משה ואהרון, ואז כתוב בלשון נסתר. 1
עי' לקמן (12:12:8:1*) שלרמב"ן הפרשה היא דברי משה לישראל, ואילו המהר"ל הוכיח מפסוק זה שאלה דברי ה' למשה ואהרן.
מה ענין נתינת הדם על המשקוף ושתי המזוזות?
מהר"ל, גבורות ה' (פל"ו, עמ' קלז, ד"ה ולקחו): המשקוף כנגד אברהם, כי הכל עוברים תחת המשקוף והמשקוף מתנשא עליהם, וכך אברהם היה ראש לכל בני האדם. 1 והמזוזות כנגד יצחק ויעקב, כי אברהם ראש ליצחק ויעקב. 2 ונצטוו להזכיר כאן זכות אבות כי בשעה זו נבדלו ממצרים בכך שפסח ה' עליהם, וזה קרה בזכות האבות שנבדלו מהאומות. 3
מהר"ל, דרשה לשבת הגדול (נדפס בסוף הגדה של פסח, עמ' ריב, ד"ה וזה): האזוב והדם שבסף מורים על שפלות ישראל 4 , ומשם נותנים דם על המשקוף והמזוזות כנגד האבות 5 כדי לרומם את ישראל משפלותם למעלת האבות שהיו עם הקב"ה. 6
מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ב עמ' קלא ד"ה ומה נשתנה, קידושין דף כב ב): בנתינת הדם בפתחיהם הראו ישראל שהם לא מקבלים מאדון אחר מלבד הקב"ה. 7
במהר"ל שם- אברהם נוטריקון 'אב רם'.
מבואר בדברי המהר"ל שנרמזו כאן מידות האבות, עיי"ש.
עיי"ש ש'סף' היינו אסקופת הבית, שמצד אחד הכל דורסים עליו ומצד שני הוא מתחבר אל המשקוף להיות 'צורת הפתח' והפתח הוא עיקר הבית, וכך כאן ישראל מתרוממים משפלותם אל מעלת האבות כדלהלן. ועי' לקמן 12:22:7:2* פרוש נוסף על "סף".
כמבואר בתשובה הקודמת. ועיי"ש שגם שלושת גבעולי האזוב הם כנגד האבות.
משמעות דבריו שם ששפלותם של ישראל היא הסיבה שה' רומם אותם כי כך מידתו של הקב"ה, והבאנו מדבריו לעיל, שמות 3:14:5:2****, ושם 3:15:1:2.
יבוארו דבריו בשאלה הבאה.
בגמ' כתוב שרוצעים עבד עברי באזנו ובמזוזה כי מזוזות הבית היו עדים שפסח ה' על בתי ישראל ונעשינו עבדי ה', וצריך ביאור אם כן למה נתנו את הדם על המזוזות ולא על האוזן? ולמה הפסיחה הייתה על הבתים?
מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ב עמ' קלא ד"ה ומה נשתנה, קידושין דף כב ב): גוף האדם איננו עיקר האדם, ולכן נתנו את הדם על מזוזות הבית ולא על האוזן, כי הבית משמש את האדם השכלי והוא מורה שהאדם כלי לקבל עבדות ה'. 1
בכך מבאר המהר"ל למה פסח ה' על בתי ישראל- כי אז ראו בפתחיהם שהם לא מקבלים מאדון אחר מלבד הקב"ה- בניגוד לעבד עברי שמשעבד את עצמו לאדון אחר. ואולי ביאור הדברים על פי מה שכתב המהר"ל (דרך חיים, אבות פ"א מ"ד בסופו) שכשם שהגוף מקבל את השכל, כך על הבית להיות בית ועד לחכמים, נמצא שהבית הוא הכלי שמכיל את האדם, וע"ע במהר"ל בנר מצוה שהבית הוא מקום מנוחת האדם [ולכאורה הכוונה שם שזהו מקום התכלית], ולפי"ז יש להבין כאן שקידוש פתח הבית הוא המורה על מדרגת האדם יותר מנתינת הדם על האוזן.
למה לא הוזכר כאן ענין אגודת האזוב והטבילה בדם שבסף?
עי' לקמן 12:22:7:1 ואילך.
למה כאן כתוב "על שתי המזוזות ועל המשקוף" ולקמן (12:22) להפך- "אל המשקוף ואל שתי המזוזות"? ולמה כאן "ונתנו" ושם "והגעתם"?
עי' לקמן 12:22:8:1.
שאלות על רש"י
רש"י: ולקחו...זו קבלת הדם: מה כוונת דרשה זו?
גור אריה: ממה שכתוב "ולקחו" (ולא 'ונתנו מן הדם') לומדים שאם הדם נשפך ארצה מהשחיטה ואספו הכהן מהארץ- פסול, כי זו לא קבלה.
רש"י: ולא על משקוף ומזוזות שבבית...שאין דרין בתוכו: אולי תלמד מכאן שלא צריך לתת דם בבית שלא אכלו בו את הפסח?
גור אריה: בבתים הללו חייבים ממה שכתוב לקמן (12:13) "והיה הדם לכם לאות על הבתים".
