רמב"ן: אולי היה קשה למדרש שאצל שֵם ותולדותיו לא נזכר מיתת האב, וכאן זה נזכר עם סיפורו של אברהם, וכבר התחיל בסיפור חיי אברהם, ולכן כאן בא לדרשה.

גור אריה: כאשר הכתוב מספר את סיפור האב, גם מותו הוא חלק מהסיפור, אבל כאן הכתוב עוסק בחיי אברהם ומזכיר את תרח כדי להודיע כיצד נמשכו תולדותיו, ולכן קשה למה הזכיר את מות תרח שלא בזמנו. ¹

גור אריה: הכתוב לא בא כאן לספר את מנין הדורות בזה אחר זה אלא לומר שתרח מת בחרן ולא הספיק לבא לארץ ישראל, ולכן אין לומר שסיפר על מות תרח בשעה שסיפר על חייו. ²

גור אריה: במדרש לא כתוב כרש"י אלא רק שהרשעים בחייהם קרואים מתים.

גור אריה: יש גנאי בכך שבפועל לא קיים מצות כבוד אביו. ¹

גור אריה: בן צריך לכבד את אביו מפני שהוא מתייחס אליו, אבל אברהם איננו קשור לתרח כי אברהם הוא התחלה [ולא המשך של תרח], ולכן הקדים מיתת תרח לומר שאינם מתקשרים זה עם זה אלא להפך- אברהם מתייחס לסילוקו של תרח, וזהו שאמר המדרש 'לך אני פוטר ואין אני פוטר אחר', כי הראשונים היו תוהו ואברהם תחילת הבנין, והאור מסלק את החושך. ²

גור אריה: חיות היא דבר ללא הפסק (דוגמת המעין שנקרא 'מים חיים') והרשע יש לחיותו הפסק, ולכן חייו אינם חיים. הצדיקים קרויים חיים גם במותם כי הם מוכנים לחיים שאחרי התחיה.

גור אריה: קשה על זה שבפועל תרח היה עדיין חי, וכיצד תאמר שחיי אברהם מתייחסים למות תרח? אלא שגם בחייו הוא נחשב כמת, ורמז לך שמעלת אברהם מתייחסת אל מיתת תרח.

רמב"ן: אולי רק במותו עשה תשובה, או ששם הכוונה שיש לו חלק לעוה"ב בזכות בנו.

גור אריה: נראה שבחייו נקרא מת ורק מיתתו כיפרה עליו.

מהר"ל (גבורות ה' פ"ה עמ' לה): תרח לא עשה תשובה לגמרי, ותשובתו התקבלה רק בזכות אברהם. ¹