גור אריה: אחר שכתוב "ויהי חושך", למה הוסיף הכתוב "וימש חושך"? אלא שהחשכה הייתה מוסיפה והולכת- היום חשוך מחשכת הלילה שלפני בֹא המכה, והלילה הבא חשוך מהיום שלפניו.

גור אריה: תחילת דברי רש"י הוא פירוש ל"ויהי חושך" (ולא ל"וימש חושך")- ו"ויהי חושך" פרושו הווית חושך שאיננו רגיל דהיינו חושך ביום, ולכן פירש רש"י 'ויחשיך...יותר מחשכו של לילה', והמשיך רש"י 'וחושך של לילה יאמיש'- זהו פרוש ל"וימש חושך". ¹

גור אריה: לפי התרגום "וימש חושך" קדם ל"ויהי חושך", ומוי"ו החיבור של "וימש" משמע להפך.

גור אריה: כוונת אונקלוס איננה כפי שהבין רש"י (וזה לא וי"ו החיבור אלא וי"ו הביאור כאילו כתוב 'ויהי חושך כשימֵש חושך', כדלקמן), ומפני שניתן להבין שהמכה נעשתה על ידי הסתרת אור השמש ואז החושך במצרים היה המשך וכעין חשכת הלילה, לכן כתוב "וימֵש חושך" (כלומר 'סר החושך' כפי שתרגם אונקלוס), וניכר היה שהגיע היום, וחושך הזה שונה מחשכת הלילה כעין דרשת חז"ל שהיה חושך מצרים עב והיה בו ממש. ¹