למה ישראל התרבו רק אחרי שמתו כל ה-70 נפש?
מהר"ל (גבורות ה' תחילת פי"ב): רק דבר חסר משתוקק להגיע לשלמותו, ולכן ה-70 נפש שהיו מנויים ומוגבלים בשיעור [והיו מנין שלם] לא פרו ורבו.
לסוברים שילדו 12 בכרס אחד, מנין דרשו זאת?
לדעה זו דרשו כך- א. פרו-2. ב. וישרצו-2. ג. וירבו-2. ד. ויעצמו-2. ה. במאוד-2. ו. מאוד-2.
לסוברים שילדו 12 בכרס אחד, מה טעם הדבר?
גור אריה: היו משעבדים אותם שישה ימים (ובשבת נחו אחרי שמשה ביקש זאת), ומכיוון שדרך לעבוד רק ביום והם עבדו כבר מקריאת הגבר, זכו על כל יום לשני ולדות. 1
גור אריה: ישראל התרבו כדי להגיע ל-60 ריבוא, וכל פרט הייתה יולדת 6 זכרים ו6 נקבות כנגד הכלל שהם 60 ריבוא זכרים וכמספר הזה נקבות. 2
מהר"ל (גבורות ה' פי"ב עמ' סז ד"ה ולמאן): לדעה זו התרבו כנגד י"ב שבטים.
לסוברים שילדו 60 בכרס אחד, מה טעם הדבר?
גור אריה: ישראל התברכו כנגד העינוי, ומספר 10 הוא מספר של ריבוי, ולכן על כל יום של עינוי (מששת ימי העבודה בכל שבוע) זכו ל-10 בנים.
גור אריה: ישראל התרבו כדי להגיע ל-60 ריבוא, וכל פרט הייתה יולדת 60 כנגד הכלל שהם 60 ריבוא. 1
מהר"ל (גבורות ה' פי"ב עמ' סז ד"ה ולמאן): לדעה זו התרבו בזכות יצחק שהתברך בבנים כשהיה בן 60.
עיין עוד במהר"ל (גבורות ה' פי"ב עמ' סו) שהוסיף להסביר למה מספר 60 שייך לישראל.
כיצד תלד אשה 60 בכרס אחד, והרי לולד לא יהיה צורת אדם?
מהר"ל (גבורות ה' פי"ב עמ' סז ד"ה ואולי): הכוונה שמצד כח התולדה היו ראויים ללדת 60, אבל בפועל ילדו פחות בגלל המניעה של המקום בכרס. 1
עיין שם עוד למה קראו לזה חכמים שילדו 60 בכרס אחד. ועיין עוד בעניין זה במהר"ל בחידושי אגדות (ח"ד עמ' קכט ד"ה העיד, בכורות דף נז:).
לסוברים שהתרבו כמו קנים, מה פרוש הדבר?
מהר"ל (גבורות ה' פי"ב עמ' סז ד"ה ולמאן): לדעה זו ישראל התרבו בלי גדר וגבול כי ברכתם באה מהמדרגה העליונה.
מהר"ל (גבורות ה' פי"ב עמ' סז ד"ה ולמאן): לדעה זו התרבו בזכות אברהם שנקרא אב המון גויים- לשון ריבוי.
לסוברים שהתרבו כמו קנים, כיצד דרשו את הפסוק?
מהר"ל (גבורות ה' פי"ב עמ' סז ד"ה ולמאן): "פרו"- שלא היה בהם עקר. "וישרצו"- הולידו הרבה. "וירבו"- היה ריבויים נמשך מעבר למה ששרצו בתחילה. "ויעצמו"- הריבוי לא הלך ונחלש אלא התעצם. וכל זה היה "במאוד מאוד".
שאלות על רש"י
רש"י: ששה בכרס אחד: למה לא פירשו "וישרצו" כפשוטו- על השריצה וההליכה בארץ?
גור אריה: במקומות אחרים נאמר 'שירצו' על השריצה וההליכה בארץ, אבל כאן מדובר על ההולדה, ולכן דרשו שילדו כמו שרצים.
גור אריה: היה צריך לסמוך "וירבו" ל"פרו", ומכיוון שהפסיק ב"וישרצו" למדנו שפרו כמו שרצים, וממילא "וירבו ויעצמו" בא לתוספת.
רש"י: ששה בכרס אחד: מנין שדוקא ששה?
גור אריה: כך דרשו מהפסוק- א. פרו. ב. וישרצו. ג. וירבו. ד. ויעצמו. ה. במאוד. ו. מאוד.
רש"י: ששה בכרס אחד: למה דוקא מספר זה?
גור אריה: 7 חדרים ברחם, בשלושת הימניים יהיה הולד זכר, בשלושת השמאליים תהיה נקבה, ובאמצעי טמטום או אנדרוגינוס. לכן התעברו כמספר החדרים- חוץ מהאמצעי כי אנדרוגינוס זה קללה.
גור אריה: היו משעבדים אותם שישה ימים (ובשבת נחו אחרי שמשה ביקש זאת) וכנגד זה התברכו בשישה בכרס אחד.
גור אריה: ישראל התרבו כדי להגיע ל-60 ריבוא, וכל פרט הייתה יולדת 6 כנגד הכלל שהם 60 ריבוא. 1
מהר"ל (גבורות ה' פי"ב עמ' סז ד"ה ולמאן): לדעה זו התרבו בזכות יעקב שהתברך ב"ופרצת" ל-4 רוחות, ובברכת טל השמים מלמעלה ושמני הארץ מלמטה.
עיין עוד במהר"ל (גבורות ה' פי"ב עמ' סה ד"ה אמנם) שהמספר של ישראל הוא 6 כי ישראל הם אומה יחידית והיחיד אינו חלק אלא שלם, והשלם יש בו את כל הצדדים [-4 רוחות, ולמעלה ולמטה].
