גור אריה: כבר כתוב בפסוק שלפני כן "תוצא הארץ נפש חיה" [וכתוב שם "ויהי כן"].

גור אריה: בערוך- מלשון נוי, ורש"י בחולין פירש מלשון רצון, שהם נבראו בדמות שבחרו להם. ¹

מהר"ל (דרך חיים פ"ו מ"י עמ' שכב ד"ה ובפרק): קומתם- שלמות קומתם (לא נברא עגל אלא שור) וזוהי שלמות החומר, דעתם- שלמות דעתם (ואין דעת העגל מושלמת כדעת השור) וזוהי שלמות הצורה [דהיינו המימוש של כל חומר- מה תכליתו ולמה הוא נועד], ובצביונם- שלמות יופיים ותפארתם (כי גדולה תפארתו של בעל חיים בוגר משל זה שעתה נולד), וזוהי שלמות הענין האלוקי שאינו תלוי בחומר, שהרי היופי של נברא איננו ענין חומרי אלא דבקות בעניין האלוקי.

גור אריה: בשרצים יש מינים מאוסים, ובא ללמדינו שאעפ"כ גם הם נבראו בצביונם כי לפי עניניהם [-תפקידם ותכליתם] הם יפים.