שאלות על רש"י
רש"י: לא היה צריך להתחיל וכו': קשה שלא נכתב בתורה דבר שלא לצורך?
גור אריה: י"ל שאין לכתוב בתורה אלא את המצוות המעשיות שהרי תורה מלשון הוראה, שהרי ספר איוב לא נקרא תורה אף שכתבו משה.
רש"י: לא היה צריך להתחיל וכו': רמב"ן: קשה שפרשה זו נצרכה כדי שלא יאמרו שהעולם קדמון?
גור אריה: יציאת מצרים היא ראיה על מעשה בראשית ולא להפך.
רש"י: שהיא מצוה ראשונה וכו': אולי פרשיות אלו נכתבו בשביל מצות מילה וגיד הנשה הכתובות בהן?
גור אריה: אף מצות מילה וגיד הנשה נצטוו מפי משה, ואילו הייתה התורה מתחילה ב"החודש הזה לכם" היו המצוות הללו כתובות במקום אחר.
רש"י: שאם יאמרו...לסטים אתם: עדין קשה מה עניין נתינת הארץ אצל מצוות התורה?
גור אריה: רוב המצוות תלויות בירושת הארץ וישיבתה (תרומות, בנין בית המקדש) ואין להן קיום לפי טענת 'ליסטים אתם', ואף המצוות כולן שייכות [בעיקר] בארץ.
רש"י: שאם יאמרו...לסטים אתם: אם זה הטעם, למה נכתבו שאר הסיפורים שבתורה?
גור אריה: מחמת טענה זו סיפרה התורה כיצד היו כל הדורות מכעיסים ובאים עד שבא אברהם וניתנה לו הארץ, וזכו בה זרעו, וקויים בהם "גר יהיה זרעך...ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".
רש"י: שאם יאמרו...לסטים אתם: גו"א- מה טענתם, והרי כנען עבד לאחיו, ומה שקנה עבד קנה רבו?
גור אריה: בארץ ישראל נאמר "וירשת וישבת" ואם זכו בארץ על ידי קנין מעבדם- אין זה דרך 'ירושה'.
גור אריה: נח עשה את כנען עבד בתנאי שהוא יזכה בארץ, ולכן אם יטלו ממנו את הארץ תתבטל עבדותו.
גור אריה: נח נתן לכנען את הארץ על מנת לשבת בה, ושכשנותן דבר לעבד רק לתשמיש מסוים לא קנה הרב, עיי"ש עוד.
רש"י: בשביל התורה וכו' ובשביל ישראל: למה לשם כך נברא העולם?
גור אריה: הבריאה נבראה לכבודו יתברך, ואין כבוד מהנבראים אלא כאשר ישראל מקיימים את התורה. 1
גור אריה: התורה ראשית כי קדמה לעולם וממנה השתלשלה הבריאה, וישראל ראשית כי הם תכלית הבריאה וסוף מעשה במחשבה תחילה.
ע"ע במהר"ל (דרוש על המצוות עמ' נב ד"ה ומפני) שלשון הכתוב 'בראשית' [ולא 'ראשית'] מפני שע"י התורה שהיא ראשית ברא הקב"ה את עולמו, כי התורה תכלית הבריאה.
רש"י: בשביל התורה וכו' ובשביל ישראל: מה משמעות הדבר?
מהר"ל (חידושי אגדות ח"ד עמ' כב ד"ה י"ב, ע"ז דף ג ב): התורה היא ראשית ולכן התורה היא סדר הבריאה כולה וזה פרוש מה שאמרו שהקב"ה עוסק בתורה. 1
ע"ע בספר נצח ישראל (פ"ג ופ"י) שם האריך המהר"ל בענין ה'ראשית' שמכחה נברא העולם.
רש"י: ואם באת לפרשו כפשוטו וכו': כיצד יתפרשו הפסוקים לפי זה?
גור אריה: לפרוש זה סיפור הבריאה מתחיל מ"ויאמר אלוקים יהי אור" ולא מ"והארץ הייתה תהו ובהו" כי הו' של "והארץ" הוא ו' החיבור, ועל כרחך זהו המשך ל'בראשית', אבל הו' של 'ויאמר אלוקים' הוא ו' ההיפוך ['ויאמר', הוראתו 'אמר'] ולכן אפשר לפרש שזהו תחילת הסיפור.
רש"י: ועדין לא גילה בריאת המים: למה רש"י מקשה כך רק לפירוש זה?
גור אריה: לפירוש זה כאילו כתוב 'בראשית הכל ברא אלו' והפסוק בא ללמד את כל סדר הבריאה, א"כ צריך להקדים את בריאת המים לשמים וארץ.
רש"י: שבתחילה עלה במחשבה: לשם מה לימדונו דבר זה, והרי מה שהיה- היה?
גור אריה: בא ללמדינו שטוב לאדם אם הוא יכול לעמוד במידת הדין כי כך רצונו של מקום.
רש"י: לבראתו במידת הדין: למה נבראה הבריאה במידת הדין?
מהר"ל (באר הגולה, באר ו, עמ' קז ד"ה וזה): הבריאה הייתה במידת הדין כי הדין הוא דבר מחויב ולכן יש לו מציאות גמורה. 1
נראה שע"י כך יש לברואים מציאות גמורה כאשר הם זוכים בדין ולא רק מקבלים בחסד, עי' בדרך ה' ח"א פ"ב.
רש"י: לבראתו במידת הדין: למה בבריאה כתוב שם אלוקים, אח"כ שם אלוקים והויה, ולבסוף שם הויה לבד?
מהר"ל (תפארת ישראל פכ"ו ד"ה ובפרק): יציאה אל הפועל היא במידת הדין- בשם אלוקים, ובשעת גמר הבריאה ותיקונה מוזכרים יחד של אלוקים והויה כי אז שיתף מידת הדין והרחמים, ואילו אחרי הבריאה מוזכר שם הויה לבדו, עיי"ש.
רש"י: לבראתו במידת הדין: למה 'אלוקים' מורה על מידת הדין?
