hebrew
1)

What did Hashem answer?

1.

Seforno: He answered that His existence is constant 1 , and that He therefore loves existence (life), 2 which is synonymous with justice and righteousness (whose purpose is life), and hates injustice and cruelty. Consequently, he detests the violence and cruelty that the Egyptians are perpetrating against Yisrael.

2.

Rashbam: Refer to 3:14:2:2.

3.

Rashi: My name is Le'alem (should be hidden).


1

He does not change (Seforno [Also refer to 3:14:3:3*]).

2

As The Pasuk writes "Because I do not want the death of the man who is destined to die ... " (Yechezkel, 18:32 [Seforno]).

2)

Why is the Name Ehekeh initially doubled?

1.

Rashi and Ramban #1 (citing a Midrash): Hashem was telling Moshe that just as He would redeem them from their current troubles, so too would He redeem them from their future troubles 1

2.

Ramban #2 (citing another Midrash) : 'If you will be with Me - by opening your hand and giving Tzedakah to the poor, I will open My Hand to give you!'

3.

Ramban #3: Refer to 3:14:3:2.

4.

Ramban #4 (citing Targum Onkelos): 'I will be with whoever I will be' - It is with this revered Name that Hashem takes pity and has mercy on anyone who calls to Him with it. 2

5.

Ramban #5 (citing another opinion in the Midrash and R. Sa'adyah Gaon): 'Go and tell Yisrael that I am the same One who was and so I will be in time to come'. 3

6.

Ramban #6 (citing the Rambam in Moreh Nevuchim): 'The One who exists He is the One who exists. 4

7.

Ramban (final explanation): The double Ehkeh denotes Midas ha'Din (against the Egyptians) and Midas ha'Rachamim (on behalf of Yisrael), 5 both of which are inherent in the Name Ehekeh.

8.

Rashbam: Refer to 3:14:3:4.

9.

Targum Yonasan: Refer to 3:14:3:5.

10.

Hadar Zekenim: 'Asher Echyeh' is the reason why My name is 'Echyeh' (for I will always be).


1

Galus Bavel, Galus Madai, Galus Yavan and Galus Edom.

2

With reference to the Pasuk in Ki Sisa (33:13) - See Ramban.

3

Ramban: Because with regard to Hashem, the past and the future all merge into the present (He is timeless). Also refer to 3:14:1:1*.

4

He is the ultimate existence. His existence is crucial; He was never non-existent and He will never be non-existent (Ramban).

5

Refer to 3:14:3:3.

3)

Why did Hashem later repeat Echyeh just once?

1.

Rashi and Ramban #1 (citing Midrash): When Moshe queried why he needed to tell Yisrael about their future troubles, Hashem justified his query and instructed him to tell Yisrael just about the current redemption. 1

2.

Ramban #2 (according to Targum Onkelos 2 ): This was the Name that Hashem instructed Moshe to teach Yisrael.

3.

Ramban (final explanation): Hashem instructed Moshe to repeat the Name to Yisrael only once, to demonstrate that the two were unified. 3

4.

Rashbam: 'I made the promise to the Avos. Now go and tell Yisrael that I am about to fulfill it'.

5.

Ba'al ha'Turim: Echyeh is written three times, because it is on the merit of the three Avos that Yisrael are about to be redeemed. 4


1

Footnote in Rashi: In fact, Hashem only told Moshe about the future exiles, but he did not intend him to mention it to Yisrael. That was what He anyway intended him to do - and it was only for his ears that He mentioned Ehkeh twice.

2

Who does not actually translate it (Ramban).

3

Ramban: The Midas ha'Din was contained inside the Midas Rachamim. (Perhaps what the Ramban means is that the two Midos worked simultaneously; whenever the former struck the Egyptians, the latter saved Yisrael.) Predominantly, the Midas Rachamim is synonymous with the Name Havayah, as the Torah goes on to explain (Refer to 3:15:1:1). See Ramban's corollary between the three Names of Hashem - Havayah, Ehekeh and Adnus.

4

As the Torah clearly indicates in the next Pasuk..

4)

מה פרוש שם 'אהי-ה'?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ה עמ' ק"ה): שם 'אהי-ה' מורה על הוויתו יתברך בלשון של מדבר בעד עצמו כלפי זולתו 1 , והכוונה שכשם שמהעיקר [-גזע האילן] קיום הכל [וממנו מתפרנסים כל הענפים], כך ה' מצוי ומתגלה לברואיו על ידי שממנו הקיום של הכל.

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ה עמ' ק"ו ד"ה ובשמות): יש במדרש שה' ענה למשה- אי אפשר לדעת את שמי כי אני נקרא לפי מעשי, והכוונה שה' פשוט בתכלית הפשיטות ולא ניתן לכנות לו שם מיוחד ומסוים (עיי"ש), ופרוש שם 'אהי-ה'- הנמצא אשר לא נודע ממנו אלא שהוה הוויה. 2

3.

מהר"ל, גבורות ה' (סוף פכ"ה עמ' ק"ז): לדעת ר' יצחק במדרש 'אהי-ה' פרושו שממנו נמצאים הכל, וכתוב 3 פעמים 'אהי-ה' ללמד שהוא סיבת הכל בעבר בהווה ובעתיד.

4.

מהר"ל, גבורות ה' (סוף פכ"ה עמ' ק"ז): לדעת ר' יוחנן במדרש המכוון הוא שה' נמצא [ומתגלה] לרבים בעל כרחם, וליחידים רק מרצונם- למי שממציא את עצמו אליו, והפסוק יתפרש כך- 'אהי-ה' בגלוי לרבים, "אשר אהי-ה" בנסתר ליחידים.


1

כמו 'אעשה' לעומת 'יעשה', והפרוש לכאורה ששם זה מורה על היחס בינו לנבראים (בשונה משם הויה שהוא בגוף נסתר) ולכן בשם זה נגאלו.

2

דהיינו שמהותו איננו מושג ולא ניתן לכנות לו שם אלא רק על עצם המצאו, ועיי"ש היטב שהאריך והעמיק, וע"ע בהקדמה השניה של המהר"ל לגבורות ה' (עמ' י' ד"ה ועתה).

5)

רש"י: אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות: למה "אשר אהי-ה" משמעו שישובו להשתעבד?

1.

גור אריה: "אהי-ה" פרושו שה' נמצא לכל הנצרכים לו, ולכן "אשר אהי-ה" פרושו שאמנם הם לא ראויים להדבק בה' בתמידות, אבל הוא חוזר להיות מצוי להם, ולכן הם יחזרו להשתעבד.

6)

רש"י: אמר לו יפה אמרת, כה תאמר וגו': וכי בשר ודם מלמד לה' דעת?

1.

גור אריה: בתחילה ענה ה' למשה שאם ישאלו מה שמו, עליך לאמר להם את כל המהות- 'אהיה בצרה זו ובצרה אחרת', וכשטען משה דיה לצרה בשעתה, אמר לו ה' לומר להם מעצמו 'אהי-ה שלחני אליכם' ושוב לא ישאלו "מה שמו".

2.

גור אריה: ראוי לדעת את אמיתת ה' [שהוא יהיה עמו בצרה אחרת], אבל באותו זמן לא היו צדיקים כל כך ולא קיבלו את מידת הדין, ולכן אמר לו ה' שלא ראוי לומר להם את כל צרותיהם. עיי"ש.

7)

רש"י: אמר לו יפה אמרת, כה תאמר וגו': למה כשנאמר למשה בתחילה "אהי-ה אשר אהי-ה" לא אמר לו "כה תאמר"?

1.

גור אריה: מלכתחילה כוונת ה' הייתה רק ללמד למשה את אמיתת שמו ולא ללמד זאת לישראל כי דיה לצרה בשעתה. 1


1

כי רק אדם צדיק יכול לקבל על עצמו את מידת הדין, עיי"ש.

8)

למה הגילוי כאן היה בשם אהי-ה ולא בשם המיוחד- הויה?

1.

גור אריה: שם אהי-ה פרושו שהויתו יתברך נמצא אל כל הנמצאים שצריכים לו, ולכן שם זה מתחיל באל"ף- כמי שמדבר בעד עצמו 1 אל זולתו.

2.

מהר"ל, דרוש לשבת הגדול (סוף הגדה של פסח, עמ' רי"א): טענת משה הייתה שאמנם הגאולה חייבת להיות בשם המיוחד 2 כי שמו הגדול נקרא על ישראל, אבל מאידך- השם המיוחד אין לו מהות 3 וא"כ כיצד תבא הגאולה? והשיב לו ה' שהגאולה תהיה בשם אהי-ה אשר אהי-ה, כלומר שה' גואל את ישראל בשפלותם וצרתם כשאינם נחשבים לכלום 4 .


1

כמו 'אעשה' בגוף ראשון, ולא 'יעשה' בנסתר, וכוונתו לכאורה שגאולה באה דוקא בשם 'אהי-ה' כי בשם הזה יש יחס אל ישראל- והגאולה היא לפי מעשיהם, ולכן הם עתידים לשוב ולהשתעבד.

2

כי שאר השמות הם תוארים (כגון שם אלוקים שפרושו בעל הכח, וזה משמש תואר לה' וגם לדיינים), ובחירת ישראל חייבת להיות בשם המיוחד.

3

נראה שהכוונה היא שהשם המיוחד אין בו תפיסה והוא נסתר מבני אדם, וכפי שכותב שם המהר"ל שלכן השם הזה פותח ביו"ד המורה על לשון נסתר.

4

נראה מדבריו שאמנם אי אפשר שהגאולה תבא על ידי תואר של הקב"ה, ומאידך אי אפשר שהיא תבא על ידי השם המיוחד שנסתר מבני אדם, אבל כאשר האדם איננו נחשב לכלום- אז יש גילוי שם ה' בשם "אהי-ה" ואין בזה ניתנת מהות לה', כי ה' מתגלה לפי פעולותיו- ובפרט בעת צרה.

Sefer: Perek: Pasuk:
Month: Day: Year:
Month: Day: Year:

KIH Logo
D.A.F. Home Page
Sponsorships & Donations Readers' Feedback Mailing Lists Talmud Archives Ask the Kollel Dafyomi Weblinks Dafyomi Calendar Other Yomi calendars