hebrew
1)

What sort of tax did Pharaoh levy on Yisrael?

1.

Rashi and Ramban: It was a head-tax - where they had to work in shifts 1


1

A month or more to work in building the store-cities for Pharaoh and then two months at home (Ramban).

2)

What does the Pasuk mean when it writes "in order to afflict them with their burdens"?

1.

Rashi (on Pasuk 12), Ramban, Targum Onkelos and Targum Yonasan: The objective of the work was not the store-cities but to torment them - to prevent them from increasing. 1

2.

Seforno: The idea was to afflict them, to force them into leaving Egypt for another country. 2

3.

Riva: It is the burdens of Egypt (not the burdens of Yisrael).


1

See also Ba'al ha'Turim. In addition, the Midrash explains, the work tormented them, since the earth was soft, and the buildings that they built constantly collapsed, as is hinted in the word "Ra'amses" (Ibid). Da'as Zekenim - Pitom alludes to Pi Tehom (the building is swallowed into the depth of the earth). Alternatively, the building falls Petitim (like crumbs)

2

Refer to 1:10:4:4. The plan did not work however, because Yisrael accepted the taxation and agreed to build the store-cities (Seforno).

3)

The Pasuk implies that Pisom and Ra'amses were already built (See Sifsei Chachamim)?

1.

Rashi: Indeed they were. However, they were not fit for storage, and Yisrael were now charged to turn them into store cities.

4)

Why does the Torah mention Tzafon regarding a Seh, but not regarding cattle?

1.

Moshav Zekenim, citing Tana d'Vei Eliyahu: The ram [offered in place] of Yitzchak is Olas Tzafon. Its ashes are Tzafun (hidden) in front of Hashem for an eternal remembrance (He considers as if Yitzchak was offered, and they are his ashes.)

5)

רש"י: מסים- לשון מס: מה כוונת רש"י?

1.

גור אריה: כוונת רש"י ש"מסים" כאן הוא מס בלשון רבים. 1


1

בספר הזכרון: כוונתו שלא תפרש "מסים" מלשון המסה והמקה [-קלקול] כפי שתרגם אונקלוס- שלטונין מבאישין.

6)

רש"י: שרים שגובין מהם המס: ממה בא רש"י להוציא?

1.

גור אריה: אל תפרש "שרי מיסים" שיש בידם את המס, אלא שרים שגובים את המס.

7)

רש"י: בסבלותם- של מצרים: מנין לפרש כך?

1.

גור אריה: אם הכוונה לסבלותם של ישראל, היה צריך לכתוב בלשון יחיד שהרי "למען ענותו" נכתב בלשון יחיד.

8)

רש"י: שלא היו ראויות מתחלה: למה לא פירש שהם בנו את העיר מתחילה?

1.

גור אריה: 'עיר' נקראת על שם הבתים, ואם פרעה רצה לבנות עיר לאוצר, הוא לא היה זקוק לשם כך לבתים? אלא שהם חיזקו את הערים שיהיו ראויים לאוצר.

9)

כיצד דרשו "וישימו עליו" ששמו מלבן על צואר פרעה, והרי הפסוק מדבר בשיעבוד של ישראל?

1.

גור אריה (לעיל שמות 1:10): חז"ל דרשו מכאן שתלו מלבן בצואר פרעה ואמרו לכל אחד לעבוד שהרי הוא לא חשוב מן המלך, והכוונה שהם שיעבדו את כולם כאיש אחד- בפעם אחת, על ידי שתלו מלבן על צואר המלך.

10)

דרשו מ"עליו" ששמו מלבן על צוארו של פרעה ואמרו לכולם שהם צריכים לעבוד כמו המלך, וקשה מה באו ללמדינו בכך?

1.

מהר"ל (גבורות ה' סוף פי"ד עמ' עא): למדנו מכאן שלא שיעבדו כל אחד באופן פרטי אלא את הכלל כאחד, וזה מורה על גזירה אלוקית.

11)

מה פרוש "ערי מסכנות"?

1.

מהר"ל (גבורות ה' תחילת פט"ו עמ' עא): ערים שמסכנות את בעליהן כי נגזר עליהם שיעבוד וסכנה יחדיו. 1

2.

מהר"ל (גבורות ה' תחילת פט"ו עמ' עא): בעליהם מתמסכנים כי לבניה אין קץ (לעומת העבודה בטבע כחרישה וכד' שיש לה שיעור קצוב). ועוד- בנין הוא הפך הברכה כי כל עניינה עשיית גבולות. 2


1

מבואר שם במהר"ל שלפרוש הראשון "מסכנות" מורה על איכות השיעבוד, ולפרוש השני על גודל ואורך השיעבוד.

2

עי' בהערה הקודמת.

12)

למה נקראו פיתום ורעמסס?

1.

מהר"ל (גבורות ה' פט"ו עמ' עא ד"ה את): ישראל עבדו רק מחמת הגזירה אבל מה שהם בנו לא היה ראוי [מצד עצמו] ולכן לא היה לו קיום. לכן שמו רעמסס. ונקרא פיתום כי פי תהום בולעו, כלומר שבא לו הפסד חיצוני (ותהום פרושו העדר). ויש אומרים ששמו פיתום ונקרא רעמסס כי ראשון ראשון מתרוסס, כלומר שמעצמו היה נימוח ונשבר. 1


1

עוד הוסיף המהר"ל שם שהיה בבניה שלהם שתי בחינות- מה שכל מלך משעבד את עמו, ומה שפרעה הוסיף יותר מן הראוי, ועל זה נחלקו האם עיקר הבניין נקרא פיתום והתוספת שגרם את האובדן נקרא רעמסס, או להפך. ועיין עוד במהר"ל (חידושי אגדות ח"ב עמ' מו ד"ה ותדע, סוטה דף יא.) שפי תהום בולעו פרושו שההפסד הגיע מצד הצורה שיש לה מתנגד חיצוני [כלומר- צורת הדבר היינו הוצאתו אל הפועל ולכן יש לו מתנגדים שסותרים אותו], וראשון ראשון מתרוסס פרושו שההפסד הגיע מצד החומר שנפסד מחמת עצמו.

Sefer: Perek: Pasuk:
Month: Day: Year:
Month: Day: Year:

KIH Logo
D.A.F. Home Page
Sponsorships & Donations Readers' Feedback Mailing Lists Talmud Archives Ask the Kollel Dafyomi Weblinks Dafyomi Calendar Other Yomi calendars