hebrew
1)

Rashi writes: "In the first [month] - According to Rebbi Eliezer, this is Tishrei." The Gemara (Rosh Hashanah 12a, Tosfos loc. cit.), however, says that even according to Rebbi Eliezer, Nisan is called the first month?

1.

Mizrachi: Tishrei can also be called "first," because it begins a new year. Generally, other months must be counted from Nisan. There are certain exceptions in our Parshah which count from specific events, e.g. "the second month" in which the Flood began (7:11) is counted from the decree on Rosh Hashanah, and Sivan is "the seventh month" from when the rain stopped. 1

2.

Gur Aryeh: Once the Torah called Marcheshvan "the second month," it would not switch to counting from Nisan in the same narrative. In this verse, "the first [month]" means a full year since the decree, and likewise for "the second month" in the following verse. Refer to 8:5:1.2:1.


1

Gur Aryeh asks, why then does the Torah call Marcheshvan "the second month" at the end of the Flood (8:14)?

2)

רש"י: בראשון- לרבי אליעזר הוא תשרי, ולרבי יהושע הוא ניסן: בגמ' בר"ה (דף יב. ובתוס' שם) מוכח שגם לרבי אליעזר ניסן הוא ראש לחודשים, וקשה א"כ למה כאן מנו לתשרי?

1.

רא"ם: אפשר לקרוא לתשרי 'ראשון' כי הוא ראש לשנים, אבל לא מונים בעקבותיו את חשון כחודש השני, כי ניסן הוא ראש לחודשים. ומה שקראו לעיל (ז,יא) לחשון 'החודש השני' זהו משום שבאותה שנה אירע דבר שאליו מייחסים את חשון- הדין של המבול שנגזר בראש השנה, וכן קראו לסיון 'החודש השביעי' ביחס להפסקת הגשמים. 1

2.

גור אריה: לעיל (ז,יא) כתוב שהמבול התחיל בחודש השני דהיינו שני לדין שבו נגזר המבול, ואחר שמנינו לתשרי שוב אין למנות לניסן ולכן כאן כתוב "בראשון" כלומר ראשון להשלמת השנה של אותו דין, וכן לקמ' נקרא חשון "בחודש השני". עיי"ש.


1

הגור אריה מקשה על דבריו שלקמ' (פסוק יד) נקרא חשון שוב "ובחודש השני"?

3)

רש"י: אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה: מה המשמעות לכך בפסוקים?

1.

גור אריה: 'הוצא' הוא בנין כבד ו'יצא' הוא בנין קל, לכן פירשו שיאמר להם לצאת ואם לא יצאו יוציאם בעל כרחם. עיי"ש.

4)

רש"י: אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה: למה לא ירצו, והרי היונה אמרה שעדיפים לה מזונות מרים מידי הקב"ה?

1.

גור אריה: היונה עוף טהור ויש לה מזג ישר, אבל העופות הטמאים וכן החיות הטורפות אינן חוששות לזה שהרי אינן ניזונות מהקב"ה אלא מטרף.

5)

רש"י: שאף הבהמה והעוף נאסרו בתשמיש: בפסוק מוכח רק שלא פרו ורבו בתיבה, אבל מנין שלא שמשו?

1.

גור אריה: פסוק זה אין בו ברכה או ציווי אלא הוא נאמר לנח, וקשה מה בא ללמדו- שהרי נח ראה שהם לא פרו ורבו בתיבה?! אלא מדובר על היתר תשמיש, כי נח לא ידע האם שימשו בתיבה שהרי אסור לראות בעלי חיים בשעה שהם מזדווגים, ויש הרבה שתשמישם בלילה, לכן נאמר לו "ושרצו בארץ".

2.

גור אריה: קשה מה בא הפסוק ללמד [כמבואר לעיל בתרוץ הקודם]? אלא הפסוק בא להתיר להרביע אותם בארץ 1 .


1

ואם נצרך להיתר זה, בעל כרחך שבתיבה נאסרו בתשמיש.

6)

רש"י: שאף הבהמה והעוף נאסרו בתשמיש: למה חם, העורב והכלב שימשו בתיבה?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג עמ' רנח ד"ה ומה, סנהדרין דף קח:): שלושת אלה רחוקים משאר הנבראים ולכן הם לא נמשכו אחרי הסדר שסידר ה': העורב אכזרי על בניו, את הכלב הכל מרחיקים ושונאים, וכן חם מוכן להרחקה כפי שארע לבסוף שזרעו נתקלל ונתרחק מבני אדם.

Sefer: Perek: Pasuk:
Month: Day: Year:
Month: Day: Year:

KIH Logo
D.A.F. Home Page
Sponsorships & Donations Readers' Feedback Mailing Lists Talmud Archives Ask the Kollel Dafyomi Weblinks Dafyomi Calendar Other Yomi calendars