hebrew
1)

Rashi writes: "It was a male dove (Yonah), therefore the verse refers to it sometimes in the masculine (e.g. 'Taraf'), and sometimes in the feminine ('b'Fiha')." Ramban asks

1.

Gur Aryeh: Noach purposely sent the male dove, because the nature of the male is to bring back food (Teref) for the female to eat (Baba Kama 16b). Had Noach sent the female, it would have eaten the food itself, and Noach would not have learned about the condition of the earth.

2)

What is the significance of the olive-leaf that the dove brought back to the Ark, as hinted in the word "b'Fiha"?

1.

Rashi: It was making a statement that sustenance that comes directly from HaSh-m, even if it is bitter like an olive, is preferable to sustenance that comes from man, even if it is as sweet as honey.

3)

Rashi writes: "In its mouth (b'Fi'ha) - Homiletically, this is what [the dove] said: 'May my food be as bitter as an olive, but from HaSh-m....'" Is this literal? Ramban asks

1.

Mizrachi: Rashi is based on the Gemara (Sanhedrin 108b). Noach would not have known what the dove was hinting to, without it being said.

2.

Gur Aryeh: Ramban is correct. The word b'Fi'ha should be taken in the simple sense


1

Although an animal has no intelligence, HaSh-m gave each being the instincts to know what is beneficial for it (Maharal, Chidushei Agados Vol. 3, p. 259, to Sanhedrin 108b).

4)

Rashi writes: "May my food be as bitter as an olive, but from HaSh-m, and not sweet as honey from the hands of mortals." Why is this true?

1.

Maharal (Chidushei Agados Vol. 3, p. 259, to Sanhedrin 108b): Bitter food at least amounts to something. Sustenance from mortals, however, means reliance upon them, and no [independent] existence at all.

5)

If all vegetation was destroyed in the Flood (even the mill-stones melted

1.

Targum Yonasan and Ramban #1 (citing a Midrash): It brought it from Har ha'Zeisim 1

2.

Ramban #2 (citing a Midrash): It brought it from Gan Eden. 2

3.

Moshav Zekenim: Water entered only the top three Tefachim of the ground, so trees with deep roots were not destroyed. Noach knew that vines would be destroyed, so he took vine sprigs into the Ark.

4.

Seforno (to 7:23): [Miraculously,] only living beings were destroyed by the Flood, but plants remained.


1

Ramban: The flood water did not fall in Eretz Yisrael, so the trees did not break, but it flowed from bordering lands through Eretz Yisrael, so Noach could infer that the water had subsided.

2

Ramban: The gates of Gan Eden were closed until the water subsided, so Noach could infer that it had subsided.

6)

How did the leaf show that the land was dry? Perhaps it was detached, and floating on the water!

1.

Riva #1, Hadar Zekenim (to 8:9): "Taraf" connotes that it was torn [from where it grew]. 1

2.

Riva #2, Moshav Zekenim #1, Da'as Zekenim: It looked fresh (blossoming).

3.

Moshav Zekenim #2: The dove was away from morning until evening, so Noach knew that it found a place to rest. It could not fly the entire day.


1

The Rosh says similarly to this.

7)

רש"י: פעמים לשון זכר ופעמים לשון נקבה: רמב"ן: למה נקראת היונה באותו מקום בלשון זכר ונקבה? ואם הדרך לקרוא ליונה בלשון נקבה, למה שינה הכתוב מדרכו?

1.

גור אריה: הפסוק בא ללמד שנח שלך את הזכר כי דרך הזכר לפרנס את הנקבה וזהו "טרף בפיה"- טרף את העלה ולא אכלו, אבל אם היה שולח נקבה היא הייתה אוכלת את מה שמצאה.

8)

רש"י: בפיה לשון מאמר: רמב"ן: במדרש לא דרשו "בפיה" מלשון מאמר, אלא דרשו מכך שהביאה זית?

1.

רא"ם: המדרש חלוק על הגמ' בסנהדרין (דף קח:) שהביא רש"י, כי במדרש מפורש שהיונה התכוונה לרמוז לקב"ה ואילו בגמ' כתוב שהיא אמרה לנח שרצונה במזונות מידי שמים, ונח זקוק לאמירה כי אינו יודע מה שבלבה, ולכן לפי הגמ' יש לפרש "בפיה" מלשון אמירה.

2.

גור אריה: יפה תפס הרמב"ן ש"בפיה" מתפרש כפשוטו, ורמזה לו ע"י העלה שרצונה להיות ניזונת בידי שמים שהרי אין דרך היונה לאכול עלה זית מר בזמן שיש לה מזונות מתוקים בתיבה, ודבר זה מוטבע ביונה, והנהגת הטבע תיקרא 'אמירה' כלפי הקב"ה ויש בזה רמז גם כלפי נח.

9)

רש"י: יהיו מזונותי מרורין כזית: וכי יש ליונה דעת?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג, עמ' רנט ד"ה אמרה, סנהדרין דף קח:): ה' הטביע בכל נברא דברים טובים בטבע- בלי דעת.

10)

רש"י: יהיו מזונותי מרורין כזית: למה כך עדיף לה?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג, עמ' רנט ד"ה אמרה, סנהדרין דף קח:): הזית המר עדיף לה כי מזון מר נחשב לדבר מה, ואילו הניזון מאחר, חייו תלויים בו וכאילו אין לו מציאות [משל עצמו].

Sefer: Perek: Pasuk:
Month: Day: Year:
Month: Day: Year:

KIH Logo
D.A.F. Home Page
Sponsorships & Donations Readers' Feedback Mailing Lists Talmud Archives Ask the Kollel Dafyomi Weblinks Dafyomi Calendar Other Yomi calendars