What is it that Hashem remembered about Rachel?
Rashi: Hashem remembered two things - a. How she handed over the Simanim to her sister 1 and b. How distressed she was over the fear that, as a result of barrenness, she would end up having to marry Eisav, 2 as a result of which He now answered her prayers. 3
רש"י: זכר לה שמסרה סימניה לאחותה, ושהיתה מצירה שלא תעלה בגורלו של עשו שמא יגרשנה יעקב לפי שאין לה בנים: למה לא פירש כפשוטו שה' זכר את רחל עצמה?
גור אריה: זכירה שייכת בדבר שאיננו נמצא תמיד, ולא על צדקת כרחל שהרי "עין ה' אל יראיו".
רש"י: זכר לה שמסרה סימניה לאחותה: למה זכר לה דוקא מצוה זו?
גור אריה: אחר שהיא מסרה סימנים לאחותה כדי שלא תצא בחרפה, לא יתכן שהיא עצמה תצא בחרפה מבעלה. 1
נראה שזו מידה כנגד מידה, על דרך 'דבר שנצעטר בו אותו צדיק, יכשל בו זרעו'?!
רש"י: האדמון כבט שלא חלה, צבה לקחתה לו ונתבהלה: מה פירוש "כבט שלא חלה"?
לכאורה מתאים יותר לכתוב 'ויפתח השם' ולא "ויפתח אלוקים" שהרי 'אלוקים' מורה על מידת הדין?
מהר"ל (גבורות ה', פס"ג עמ' רפו, ד"ה ויברך): לידה היא במידת הדין. 1
נראה שכוונתו למה שהגמ' בתענית לומדת מפסוק זה שמפתח של יולדת לא נמסר לשליח, ופירש המהר"ל (גבורות ה', פנ"ב עמ' רכו, ד"ה ועוד דע) שיציאה גמורה מהכח אל הפועל נעשית רק ע"י הקב"ה ולא ע"י מלאך [כי להם נמסרה רק הנהגת העולם ולא עצם היצירה] ולכן מפתח של יולדת לא נמסר לשליח, ומבואר במהר"ל (תפארת ישראל, פכ"ז עמ' פא, ד"ה ובפרק) שמידת הדין היא המביאה לריבוי תולדות כי יציאה לפועל נעשית בכח מידת הדין, ופירש המהר"ל (גבורות ה', פע"א, עמ' שכו) ששינוי צריך להעשות בכח, ומידת הדין היא בעלת כח [כי אדם זוכה בה רק במה שמגיע לו על פי שורת הדין]._
