hebrew
1)

What is the significance of the word "Achar" (as opposed to 'Acharei')?

1.

Rashi: "Achar" means immediately afterwards, whereas 'Acharei' means a long time afterwards. 1 Consequently, the following dialogue took place immediately after Avraham's victory (as we will now explain).


1

This is like R. Yudan in Bereishis Rabah 44:5. Rav Huna says oppositely there.

2)

What is the connection between the forthcoming dialogue and Avraham's battle with the four kings?

1.

Rashi: Avraham (like Yakov his grandson after him) 1 , was worried a. that, having experienced a great miracle in defeating the four mighty kings, had used up all his merits 2 and was no longer worthy of Divine Protection and b. that he would be punished for killing so many people Therefore Hashem reassured him that he had nothing to fear, because Hashem would continue to protect him and there was much reward still coming to him.

2.

Targum Yonasan: Hashem reassured him because he was afraid a. that he had received all his reward in this world and had therefore forfeited his portion in the World to Come, and b. that the relatives and friends of the four kings world band against him to avenge their defeat. 3

3.

Ramban: It was also to allay his fears that he would die childless. Therefore Hashem added that there was still an abundance of reward in store for him, for constantly going with Hashem (as the following Pesukim will clarify).


1

Refer to 32:11:1:1.

2

Mishnas R. Aharon 1 p.119: How could he fear that due to Mesiras Nefesh for Kidush Hashem and saving Lot, his merits will be reduced? A miracle that was Kidush Hashem and revealed Emunah was a great reward. Therefore he was worried. Ohr Yechezkel (Midos p.171) - his Midah was Chesed. He felt Hakaras ha'Tov for all he received. He was worried that he became a taker, and lost all his reward.

3

The Ramban, Rashbam and Seforno all offer this explanation as well.

3)

Why does the Torah add the word "Me'od"?

1.

Seforno: To teach us that Avraham would receive reward, not only in this world, but also in the World to Come. 1


1

Refer to 15:2:3:1*. According to the Ramban, it was not necessary to mention reward in the World to Come, because whoever serves Hashem goes to Olam ha'Ba. And besides, Hashem was only promising him what he was afraid he would lose (Refer to 5:1:2:2)..

4)

רש"י: אל תירא...אנכי מגן לך מן העונש: למה רש"י לא פירש כך כבר ב"אל תירא"- 'מן העונש'?

1.

גור אריה: אם היה ירא מעונש על הריגתם, מלכתחילה לא היה הורגם, אלא שמתוך שנעשה לו נס סבר שהם רשעים גמורים ולא יענש עליהם, ולכן פירש רש"י שאברהם התיירא שמא קיבל שכרו. כיון שאמר לו ה' "אל תירא" ולא קיבל שכרו, חשש אברהם שלא נעשה לו נס אלא הם נהרגו בדרך מקרה ושמא צדיקים היו, לכן אמר לו ה' "אנכי מגן לך".

5)

[מלשון "אחר הדברים" משמע שיש קשר בין המלחמה לנבואה], ופירש ר' לוי במדרש שאברהם פחד שמא בין ההרוגים היה אדם צדיק וענה לו ה' שהם היו קוצים כסוחים [וזהו "אל תירא אנכי מגן לך"] וצריך ביאור מה פרוש הפסוק, ומה הבטיח ה' לאברהם?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"ו עמ' לז ד"ה ובמדרש): לדעת ר' לוי אברהם התיירא שמא הרג אנשים שלא ראוי להורגם ואמר לו הקב"ה "אל תירא" [כי הם כקוצים], והוסיף "שכרך הרבה מאוד" כי כל דרכיו פונים אל ההצלחה אף כשאינו מתכוין [וה' שומר רגליו שיעשה רק את הטוב], וטעם הדבר, שארבעת המלכים הייתה כוונתם להלחם כנגד אברהם כי הם הכוחות החיצוניים והם מתנגדים לאברהם שהוא עיקרו של עולם ויחיד בדבר זה. 1


1

כלומר: אברהם הוא כמו המרכז לעומת ד' הרוחות, ובזה הוא מכוון את הבריאה אל תכליתה האמיתית, ולכן שכרו גדול על מלחמתו ב-4 המלכים.

6)

[מלשון "אחר הדברים" משמע שיש קשר בין המלחמה לנבואה], ופירש רבי לוי במדרש שאברהם פחד שמא ילחמו בו בניהם של אותם מלכים, אמר לו ה' "אל תירא אנכי מגן לך"- כמגן שעומד כנגד כל החרבות, וצריך ביאור כיצד פירש ר' לוי את הפסוק, ומה הבטיח ה' לאברהם?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"ו עמ' לז ד"ה ובמדרש): אברהם חשש מהחטא וחשש שמא ילחמו בו, ואמר לו הקב"ה "אל תירא" ממלחמה כי אני מגן לך, ומהחטא- "שכרך הרבה מאוד" ובודאי אין במעשיך חטא. ורמז כאן מדריגת אברהם כמו שאנו אומרים "מגן אברהם" כי אברהם הוא הראשון ויסוד הכל, והיסוד צריך שיהיה חזק ולא יקבל התפעלות [ולא יושפע מאחרים] ולכן כל העמים אינם יכולים לו.

7)

[מלשון "אחר הדברים" משמע שיש קשר בין המלחמה לנבואה], ופירשו רבנן במדרש שאברהם פחד שמא כבר קיבל שכרו בעולם הזה ואמר לו ה' "אל תירא אנכי מגן לך"- עשיתי עמך בחנם ושכרך מתוקן לעתיד לבא, וצריך ביאור כיצד מתפרש הפסוק ומה טעם הבטחה זו?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"ו עמ' לז ד"ה ובמדרש): לדעת רבנן אברהם חשש שמא קיבל שכרו בעולם הזה, ואמר לו הקב"ה "אל תירא" שמא קיבלת שכרך כי "אנכי מגן לך" -מגן מלשון חינם- כאן אתה רק אוכל פירות ו"שכרך הרבה מאוד" כי הקרן קיימת לך לעולם הבא. טעם הדבר כי בזכות גמילות חסדים, כיבוד אב ואם והבאת שלום בין אדם לחברו, זוכה האדם לאכול פירות כאן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעוה"ב וכן ע"י תלמוד תורה (כשם שהוא טוב לשמים ולבריות כך שכרו כפול, וכן מפני שהוא דבק במידת החסד הוא מביא חסד לעולם), וכל הדברים הללו היו באברהם, עיי"ש.

Chumash: Perek: Pasuk:
Month: Day: Year:
Month: Day: Year:

KIH Logo
D.A.F. Home Page
Sponsorships & Donations Readers' Feedback Mailing Lists Talmud Archives Ask the Kollel Dafyomi Weblinks Dafyomi Calendar Other Yomi calendars