גלי מסכתא - חולין פרק יב

גמ' קלח: - קמ:

במוקדשים פטור - בהגביהה ואקדשה והדרה, לרב - במקדיש פירות שובבו למזבח ומרדו, לשמואל במקדיש תרנגולת לבדק הבית ומרדה [שלח תשלח - ולא במצווה להביאו לגזבר, רש"י - תקח לך לא שייך בבדק הבית]

עוף שרצח ולא גמר דיניה פטור [שלח תשלח - ולא במצווה להביאו לב"ד]

קנה האם והחזירה חייב, הקדיש חיה שחוטה חייב בכיסוי [כבר נתחייב]

לרב והו"א דר"ל הקדש בדק הבית ומרד פקעה קדושת דמים וחייבת בשילוח [לרש"י - לאו מזומן]

שמואל, ר' יוחנן - בבי גזא דרחמנא [לה' הארץ ומלואה]

בדק הבית שנגנב או נאבד - ר' יוחנן - חייב באחריות, חוץ: מאמר הרי זו, מפדיון הקדש ומע"ש [רש"י - והיה לו - ולא כ' נתינה]

ר"ל - בבי גזא דרחמנא [רש"י - הכל גזברים הן], חוץ: מאמר הרי עלי וליתנהו בעולם, מערכין [ונתן את הערכך קודש - חולין עד שבא לגזבר]

מזומן (רש"י עח: - שלו, פג: - שגדל בבית) פטור [יקרא]

טמאה פטור [צפור] (אבל טרפה חייב), בנים טמאים או טרפות פטור [תקח לך ולא לכלביך]

חייב במזומן שמרדו [לפניך], קן בים [הנותן בים דרך], בראש אדם [ואדמה על ראשו (רש"י - ש"מ אדם אדמה הוא)] ולא בשמים

משה, המן, מרדכי, אסתר מן התורה

שחוטה דמצורע בעשה ול"ת [כל ציפור טהורה - ולא אסורה, וזה אשר לא תאכלו מהם - מהטהורין]

אסור להביא ציפורי מצורע טרפה [מכשיר כמכפר (שעיר המשתלח)], שחוטה מעיר הנדחת או בהחליפו בע"ז או שהרג נפש או לזווג להשילוח דמצורע אחר [טהורות]

ספק - בשחט מיעוט סימנים דאפרוח (אילו שביק מטרפי),
אם מטלית, נוצות, ביצים מוזרות/בני קיימא, זכר חוצצים בין אם לבנים

זכר פטור [אם] חוץ מקורא לר"א (רש"י - על ביצים אחרים) [קורא דגר - ג"ש];
קורא נקבה על ביצים אחרים לכו"ע חייב [מנהגו בכך] וספק בעוף אחר

רש"י קמ:

ביצים חוצצים - לרש"י הספק אם נתכוין ליטול התחתונים אי פטור מלשלח

גמ' קמ: - קמב.

רובצת - ולא מעופפת אא"כ כנפיה נוגעות מלמעלה [לא כ' יושבת]

יושבת בין רובדי אילן מלמעלה ואילו תשמט נופלת עליהם חייב

יושבת ביניהן ונגעה מן הצד פטור

אפרוח/ביצה א' חייב [קן - מ"מ]

ביצים מוזרות פטור [כאפרוחים - בני קיימא], אפרוחים מפריחים פטור [כביצים - צריכין לאמן]

שלחה וחזרה חייב [שלח], נטל הביצים והחזירם פטור [רש"י - מזומן]

אסור לקחת האם ולשלח הבנים

חייב אפי' במקום מצוה (קן יולדת, מצורע) [אין עשה דוחה ל"ת ועשה, אפי' נגד עשה לבד (לקחה ולא החזירה תוך כדי דיבור למ"ד א', לקחה ע"מ לשלחה) - תשלח]

נוטל האם - לר"י לוקה ואינו משלח [העשה קדם (וה"ה שכחה ופאה)]

לחכמים משלח ואינו לוקה [ניתק לעשה] רש"י - אא"כ לא שלח תכ"ד/עד שישחט (מח')

משלחה (רש"י - אם נטלה) עד שתצא מתחת ידו, לרב הונא ברגליה, לרב יהודה באגפיה
(רש"י - מח' באופן אחיזתה; תלש גפה - אי מהני פסיעות)

יוני שובך ועלייה חייבות, ואין חסרון קנין חצר - ביצא רוב ביצה ולא נפל (וגזל אסור משום דרכי שלום - באם; דעתו אביצה); אפי' נפל כל זמן שלא עמדה האם אסור לזכות ולא קני (ואביו של קטן שנטלן יחזירן מפני דרכי שלום)

ר' יעקב - מתן שכרה בצדה = תחית המתים ולא בהאי עלמא

שלוחי מצוה אינן ניזוקים - בדלא קבוע היזקא

אחר חטא דחזא כיבוד אב בשילוח הקן ומת, לישנא דר' חוצפית המתורגמן,
למען יאריכו וכו' - לעולם שכולו ארוך/טוב

סיכום הפטורים משילוח הקן: מוקדשים (מח' בבדק הבית), רצח, מזומן, טמאה, בנים טמאים או טרפות, בשמים, זכר, מעופפת, יושבת ביניהן, ביצים מוזרות, מפריחים, החזירם, וספק - בשחט מיעוט סימנים דאפרוח, חציצות בין אם לבנים, על ביצים אחרים

הדרן עלך מסכת חולין

עוד חומר לימוד למסכת חולין

עוד חומר לימוד
למסכת חולין