חולין דף צא. א

איזה גיד הנשה נאסר, ומה דין גיד החיצון, ומה דין שמנו של גיד? [תוד"ה רב].

איזה גיד נאסר דין גיד החיצון דין שמנו של גיד
לרבנן הימני והשמאלי אסור מדרבנן אסור ממנהג - דרבנן
לר' יהודה רק הימני ספק בתוס' [1] מותר

חולין דף צא: א

מאיזה פסוק ילפינן גבי אברהם שאין לצאת יחידי?

מאיזה פסוק כיצד הלימוד
לרש"י וכגריסתנו בגמ' וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו (בראשית כב:כג) שלא יצא עד הבוקר, אף שלא היה יחיד, וכ"ש יחידי שלא יצא
לתוס' וגירסתם וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם (בראשית יט:כז) [2] שלא יצא עד הבוקר משום שהיה יחידי
-------------------------------------------------

[1] הנה לקמן רבא מפרש מנין יודע ר' יהודה שהוא ירך ימין דוקא, ואמר דיליף לה מ"הירך" - המיומנת שבירך. ורבנן, ההוא דפשטא איסוריה בכוליה ירך - לאפוקי חיצון דלא. הרי לנו שדוקא לרבנן ילפינן לפטור חיצון, אולם לר' יהודה לכאורה גם חיצון בכלל גיד הנשה. אכן צדדו תוס' דאפשר לומר שכמה דרשות שמעינן מ"הירך", וא"כ גם ר' יהודה מודה שהוא רק איסור דרבנן.

[2] שהלך להתפלל על הפיכת סדום שהיתה בבוקר, ולכאורה היה לו להקדים ולהתפלל כבר בלילה קודם שנהפכה, אלא שלא רצה לצאת יחידי בלילה. ומה שהלך יחידי, כיון שלא רצה שיהיה עמו שום אדם בשעת תפלה, ועוד כיון שהלך להתפלל במקום שאפשר לראות את סדום (כדכתיב שם בפסוק הבא "וישקף על פני סדום"), לכן לא לקח עמו שום אדם - היות שאסור לראות בהפיכת סדום. ובתוס' רא"ש כתב, שהלך לראות אם כבר נהפכה כדי להתפלל עליהם.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף